טוב, אתמול שמתי לב, שזה התחיל להשפיע גם עלי... וזה מבאס.
רמת האנרגיה שלי ירדה וסוג של עצב ליווה אותי, בתחילת היום.
הקורונה...
האמת, זה לא באמת הקורונה שמשפיעה כך, אלא כל הדרמה ויחסי הציבור שעושים לה.
זה נכון, לא הייתי רוצה להידבק בנגיף וגם לא הייתי רוצה שאף אחד ידבק בנגיף, אבל העובדות מראות שזה קורה, וכשהגשם יורד, הוא יורד על כולם, לא מבדיל בין האנשים.
אז יש כאלה שייקחו מטריה ויגנו על עצמם מפני הירטבות ויש כאלו שיעברו למקום מקורה, עד יעבור זעם, ויש את אלה שימשיכו כרגיל... ותמיד יהיו כאלה, וכאלה, וכאלה...
קראתי המון דברים שאני מתחברת אליהם, שכתבו על הקורונה.... על השיעורים שהיא באה ללמד את האנושות (בכל זאת, מדובר במגיפה עולמית), על תודעת הפחד שמכניסים אותנו אליה ושגורמת לנגיף להתפשט (חוק יקום - מה שאנחנו שמים אליו את הפוקוס גדל), שמעתי דברים של מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית חולים העמק, שהרגיעה והכניסה את הדברים לפרופורציות ואת מה שכתב פרופ' ברוס ליפטון (אחד ממדעני התא והוגי הדעות המובילים והנחשבים בעולם), ועוד... ואני לא מבינה למה שומעים מעט מדי את קולותיהם ה"שפויים", מבוססי המדע והמרגיעים, והרבה מדי את קולות הלחץ והדרמה.
ידוע, שמצב של לחץ מחליש את המערכת החיסונית ובכל זאת, הן התקשורת והן ההנהגה, דואגים ליצור כמה שיותר לחץ סביבנו...
אני יודעת שבכל יום מתים בעולם אלפי אנשים מסרטן, מתאונות דרכים, מרעב, ועוד... אך אלה דברים שהפכו לחלק מהשגרה ולא מדברים עליהם.
זה כואב.
זה כואב לראות משפחות קורסות תחת הנטל הקיומי, בלי לקבל משכורת.
זה כואב לראות עסקים קורסים (אתמול חברה שלי ממש בכתה מהעובדה שהיא לא יודעת איך היא הולכת לשלם שכירות בחודש הבא והיא ממש לא היחידה בסירה הזאת).
זה כואב לראות חברות משגשגות שמאבדות חצי ואפילו יותר משוויין, תוך מספר שבועות.
זה כואב לראות את הפחד וחוסר האונים, בעיניים של אנשים.
זה כואב לראות את אלה שמזלזלים, ועושים מה שבא להם, בלי להתחשב (כולל לא לשים יד על הפה כשמשתעלים), בלי להבין שכולנו קשורים אחד לשני, (גם אם זה לא נראה ככה).
זה כואב שהורים שעובדים, נקרעים בין העובדה שעדיין יש להם עבודה והם רוצים ללכת אליה, לבין להשאיר בבית את הילדים.
הקורונה נתנה לנו הזדמנות "לחשב מסלול מחדש", הן כבעלי עסקים, הן כשכירים (יש לי חבר שהוציאו אותו לחל"ת והוא לקח את זה כהזדמנות לעשות שינוי קריירה ולפנות לתחומים אחרים שהוא אוהב, ולא העז לעזוב את המקום הבטוח), הן בבית ובמשפחה והן באופן אישי... אך כשנמצאים במצב של פחד ובהלה, קשה לנצל את ההזדמנות הזאת.
חשוב לנקוט באמצעי זהירות, ולא להתקהל, אם זה אפשרי, אך חשוב גם להיכנס לפרופורציות ולהמשיך לחיות...
אני מאמינה שכמו כל דבר, גם בעניין הקורונה, לתודעה שלנו יש השפעה, וכדי שנוכל להשתמש בתודעה חיובית ולהשפיע, אנחנו חייבים לשמור על המרכז הפנימי שלנו, להיות מחוברים לעצמנו, לחזק את המערכת החיסונית, להזין את עצמנו באוכל שיתמוך בגוף שלנו, להמשיך לעשות פעילות גופנית (גם אם מכון הכושר סגור), לנשום, לחייך, לעשות מדיטציה, להאמין בטוב, לחייך ולהימנע מחיבור אובססיבי לחדשות, שמבחינתי, זו אינפוזיה של רעל.
אני יודעת שככל שיותר אנשים יהיו בתודעה של בריאות, אחריות אישית, ביטחון ואמונה, כך נוכל להגן על עצמנו, ועל אחרים, מהתפשטות הקורונה.
ככל שנקיים שגרה כמה שיותר נורמלית (במסגרת המגבלות שניתנו), כך ננצח מנטלית את הנגיף, והניצחון המנטלי, יביא לשינוי במציאות הפיזית.
החל מהיום ובכל יום בשעה 15:00 ובשעה 19:00 בערב, (שמתי תזכורת בטלפון), אני עוצרת לחמש דקות של התמקדות, נשימה עמוקה, וחזרה על משפטי הו'אופונופונו:
אני מצטערת
סליחה
אני אוהבת אותך
תודה
מטרת המשפטים האלה לנקות מאתנו תכנותים שקיימים בתת המודע, אמונות, דפוסים, מחשבות, שיפוט, ובעיקר את הפחד והבהלה ששוררים עכשיו בקירבנו.
מי שרוצה להצטרף אלי, מוזמן לכתוב "אני" בהערות, או לא לכתוב ולהצטרף (זה פשוט משמח לראות עוד אנשים איתי ואת העוצמה של הביחד).
יחד ניקח אחריות אישית, ונעצים את האנרגיה של סליחה, הכרת תודה, ואהבה סביבנו.
יחד נשמור על מרכז פנימי חזק, רגוע, ויציב.
יחד, נאהב את עצמנו מספיק, כדי לחזק את עצמנו ולצאת מהדרמה שנוצרה מסביב...
רק כך נוכל להתמקד בבריאות, בעשייה, ובצמיחה מכל המצב, ולפוגג את הערפל שנוצר (לא סתם בחרתי בתמונה למעלה).
ולסיום, אני רוצה לצטט את ברוס ליפטון:
"דברים שכתב ברוס ה. ליפטון, Ph.D אודות נגיף הקורונה.
כמו תמיד, מזגו והפנימו רק את מה שהולם לכם. אל תפחדו מנגיף הקורונה. העולם אחוז כרגע בפחד מפני נגיף הקורונה המפחיד.
בואו נבהיר לראשונה עובדה אחת: אם אי פעם חליתם בהצטננות או שפעת בחייכם, רוב הסיכויים שזה היה תוצאה של זיהום מנגיף הקורונה. כן, נגיפי קורונה גורמים להצטננות.
אולם, אנו מתוכנתים באמונה שנגיף ההצטננות המסוים הזה הוא 'קטלני'.
הפחד הזה ביטל הופעות, כנסים ואירועים ציבוריים גדולים בכל רחבי העולם.
הפחד הוביל להסגר וביטול נסיעות בינלאומיות. זה אפילו הוביל למחסור גדול בנייר טואלט באוסטרליה, שם בדאגה אזרחים רוקנו את מדפי הסחורה הזו בציפייה שהם יהיו מוקפים בבתיהם עם הזיהום הזה. ראשית, עד כמה קטלנית הגרסה הזו של הנגיף?
כן, דווח על מקרי מוות הקשורים לקורונה עם הנתונים הסטטיסטיים המצביעים על כך ש 2%~ מהאוכלוסייה הנגועה מתה. מספר זה הוא כמעט 1% ממקרי המוות שמיוחסים לכל שפעת קונבנציונאלית שהעולם חווה.
מה שמטעה הוא הפחד שכל מי שנושא את הנגיף הזה עלול למות מההצטננות. וזה פשוט אינו נכון! בריאותם של כמעט כל הקורבנות של נגיף הקורונה הזה כבר נפגעה לפני שהם נדבקו.
לאנשים בריאים החולים בסימפטומים של הצטננות ושפעת באמת אין ממה לחשוש, בעוד שאלו שכבר חולים פגיעים יותר לנגיף ועלולים למות. מתח אחראי על עד 90% מהמחלות, כולל מחלות לב, סרטן וסוכרת.
כאשר אדם נמצא במצבי לחץ, שחרור הורמוני הלחץ (למשל, קורטיזול) מכבה את מערכת החיסון כדי לחסוך באנרגיית הגוף מלברוח מהלחץ הנתפש. הורמוני לחץ יעילים כל כך לפגיעה במערכת החיסון, עד שרופאים מספקים הורמוני לחץ למועמדים לטיפול בהשתלות איברים כדי למנוע ממערכת החיסון שלהם לדחות את השתל הזר. המסקנה ברורה: הפחד מפני נגיף הקורונה קטלני יותר מהנגיף עצמו! התקשורת (אולי בשילוב עם תעשיית התרופות) מסכנת את בריאות האנשים באמצעות 'כרטיס הפחד'! זוהי תוצאה של חשיבה שלילית ול'אפקט הנוצבו' (בו טיפול דמה יכול להביא להחמרה בסימפטומים ולתגובות שליליות במידה והחולה מאמין שהתרופה אכן עשויה לגרום לתופעות אלו, ת.ג.) שהוא ההיפך הגמור מאפקט הפלצבו המתבטא באמצעות חשיבה חיובית! (טיפול דמה המביא לשיפור בסימפטומים למרות שהחולה לא קיבל כל טיפול תרופתי אמיתי, ת.ג.)
אם תעשו מאמצים להישאר בריאים, עם תזונה טובה, פעילות גופנית, נטילת ויטמינים ותוספי מזון, וחשוב מכך, הימנעות ממתח ופחד מהנגיף, גם אם תידבקו בנגיף, סביר להניח שבסופו של דבר זה יהיה מלווה בהצטננות קלה ו / או חום קל. אם אתם אנשים עם מערכת חיסון פגועה, זה יהיה תומך מאוד להקיף את עצמכם במשפחה וחברים אוהבים, טבע ומחשבות חיוביות וכמו כן גם כל תזונה וויטמינים אחרים שיתכן ואתם כבר נוטלים למען בריאותכם ורווחתכם.
המעקב אחרי האינטואיציה שלכם לגבי הדבר הטוב ביותר עבורכם, הוא המפתח!
העניין כאן הוא שאין זה משנה מי אתם ומה מצב בריאותכם, אתם רק תרוויחו מההתנקות מהפחד והתמיכה בעצמכם בכל דרך שתרגיש לכם הטובה ביותר. אנא זכרו את האמת של פיזיקת הקוונטים, המקובלת ובעת תוקף מכל המדעים על פני הפלנטה:
התודעה יוצרת את חוויות החיים שלכם! האם אתה מודאגים ממחלה ... או האם אתם דואגים לבריאות?
מאחל לכולכם בריאות, אושר והרמוניה.
באהבה ובאור,
ברוס"
אם בא לכם לשתף אותי, איפה הפוסט הזה פגש אתכם, עשו זאת בכיף.
ובינתיים, אהבו את עצמכם ואת העולם.
נשתמע בקרוב,
יעל.