יש לנו מערכת יחסים אחת בחיים - עם עצמנו, וכל שאר מערכות היחסים הן השתקפויות של מערכת יחסים זו.
כאשר הבנתי לעומק את הנושא הזה, הגעתי למנוחה ולנחלה.
הבנתי שלא משנה מה קורה בחיים שלנו, זה תמיד תוצאה של מה שקיים בתודעה שלנו ולכן המפתח לכל אתגר, בעיה, או משהו שלא עובד בחיינו כמו שהיינו רוצים, נמצא אצלנו, בהבנה של מערכת היחסים שלנו עם עצמנו.
האתר הזה עוסק באהבה...
אך כדי שנאהב את החיים, את האנשים שסביבנו ואת כל מה שקיים, אנחנו חייבים ללמוד לאהוב קודם את עצמנו.
כי רק כאשר אנחנו אוהבים את עצמנו, אנחנו מרגישים ראויים, בעלי ערך, יכולים להכיל אהבה, ולחלוק את מה שיש לנו עם האחרים.
אהבה עצמית היא דרך, לא יעד.
זה מסע חיים מרתק של התגלות ומפגש עם עצמנו ועם החיים.
האמת, לא תמיד הבנתי את הסוד והעוצמה של
אהבה עצמית. היא התגלתה לי דרך אתגרים רבים...
בשנת 2007, אחרי שכבר הייתי מאמנת במשך שנתיים ועבדתי בזה, הן אחד על אחד, והן בסדנאות לפריצת דרך אישית, נחשפתי לתכנית הטלויזיה, זוכת פרס ה"אמי" היוקרתי "
מתחילות מחדש".
זו תכנית ריאליטי בה שש נשים שרצו לעשות שינוי בחייהם, נכנסו לבית "
מתחילות מחדש", כשכל אחת מהן הגדירה מטרה גדולה שהיא רוצה להשיג, ובעבודה אינטנסיבית עם שתי המאמנות ,Iyanla Vanzant ו - Rhonda Britten עברו תהליך עמוק ומשנה חיים, עד להשגת המטרות שהגדירו.
"מתחילות מחדש" פרטה על המיתרים הכי רגישים בנימי נפשי.
היא הראתה לי תהליכים מדהימים של אימון, שמעולם לא ראיתי כמותם. רמת העומק, היצירתיות, הדרישות הקשוחות, היציאה מאזור הנוחות בצורה אקסטרימית למדי, שיתוף הפעולה עם הרוח ועוד... הביאו אותי למקומות של כאב שלא היכרתי.
פתאום הבנתי שאני מלווה אנשים לשינוי, דוחפת אותם לקצה, כשאני עצמי, בתהליך האימון שעברתי, בקורס מאמנים, לא עשיתי שום צעד משמעותי ומשנה חיים. לא "קפצתי למים העמוקים", לא נדרשתי לצאת מאזור הנוחות, ולא עשיתי שום דבר רדיקלי ומשנה חיים...
ההבנה הזו גרמה לי להרגיש שאין לי זכות "לדחוף" את המתאמנים שלי ללכת לקצה ולעשות דברים לא שגרתיים, כשאני לא דוגמא אישית לכך.
למרות ההצלחות של הלקוחות שלי, היה בתוכי קונפליקט שהלך וגדל עם כל לקוח נוסף שהתקשר וביקש להתאמן אצלי.
מצד אחד, יש לי הצלחות ואנשים מגיעים אלי מפה לאוזן... מצד שני, אני דורשת מהם לעשות דברים שאני לא עשיתי, לעמוד באתגרים שאני לא אותגרתי בהם, לוותר על הדברים הבטוחים והנוחים, כשאני לא ויתרתי עליהם...
זה היה סיוט!!!
החלטתי שאני חייבת ליצור קשר עם שתי המאמנות האלה, לספר להן את הסיפור שלי, ואולי אוכל כך ללמוד מהן משהו... אז, לא היו לי תכניות גרנדיוזיות כלשהן, פשוט רציתי לשתף אותן, להכיר אותן, ולשמוע מהן...
עשיתי מעשה.
כתבתי לכל אחת מהן מכתב אישי שמספר עלי ועל התסכול, (או יותר נכון סיוט) שאני נמצאת בו, בעקבות התובנה שלי.
הרגשתי שאין לי זכות לאמן אנשים, (למרות שהם היו ממש מרוצים ממני ובעיקר מהתוצאות שהגיעו אליהן), הרגשתי "שקרנית" - איך אני יכולה לאתגר אנשים לעשות דברים שקשים להם, כדי להתקדם, כשאני לא ממש עשיתי את זה... הייתי מותשת מהמלחמה הפנימית הזאת.
כתבתי את המכתבים, לחצתי על SEND באימייל וחיכיתי לתשובה. היא לא הגיעה!
שלחתי מייל נוסף והייתי משוכנעת שהפעם, התשובה המיוחלת תגיע...
גם הפעם היא לא הגיעה!
ככה כתבתי כמה מיילים, ולא נעניתי. לא הבנתי איך זה יכול להיות...
אני רואה כל יום את הנשים המדהימות האלה בסלון שלי, הן נראות כל כך רגישות, מקצועניות, אכפתיות... ואני שלחתי להן מייל כל כך אישי... איך הן לא מתייחסות אליו (שלא נדבר מעריכות את מה שכתבתי להן)...
בשלב מסוים הבנתי שאין לי כאן פרטנריות לעבודה והחלטתי לעשות לוחות חזון: האחד לאיאנלה והשני לרונדה.
הם היו תלויים אצלי בחדר.
על הלוח של איאנלה שמתי תמונה שלה ועוד כל מיני משפטים, ואין לי מושג למה, כתבתי שם שאני מסיימת בהצטיינות... עדיין לא התכוונתי לנסוע אליה ללמוד, אך איכשהו, זה מה שכתבתי (תת מודע, זוכרים?).
על הלוח של רונדה שמתי תמונה שלה ועוד כל מיני משפטים ומילים, אך מה שמעניין זה שכתבתי את כתובת המייל שלי ומתחתיה כתבתי: From Rhonda Britten.
בראש שלי היה שאני מקבלת ממנה אימייל לאימייל שלי.
בינתיים דברים התגלגלו... על אחד המכתבים שכתבתי לאיאנלה קיבלתי תשובה וכתבו לי שהמייל שלי עבר להרשמה. מה? איו הרשמה??? בינתיים יצרו איתי קשר מההרשמה, ביקשו שאשלם 50 דולר כדי שישלחו לי מכתב קבלה. זרמתי עם זה...
(זוכרים, כתבתי בלי לדעת שאני מסיימת בהצטיינות)?.
עברתי את המבחנים וביולי 2008 נסעתי לארה"ב, ללמוד בבית הספר להתפתחות רוחנית של Iyanla Vanzant - Innervisions Institute for Spiritual Development.
חודשיים לפני שנסעתי לארה"ב, ותשעה חודשים אחרי המכתב הראשון, (תשעה ירחי לידה), קיבלתי גם מכתב מרונדה, כשהנושא במייל היה:
From Rhonda Britten, בדיוק המילים שאני כתבתי בלוח החזון שלי.
במשך שנתיים, חייתי חלק מהחודש בישראל וחלק במרילנד, ארה"ב וסיימתי עם תעודת הצטיינות על אומץ.
ככה זה כשהולכים אחרי הלב...
במהלך השנתיים האלה עברתי אתגרים מטורפים שלקחו אותי לגמרי לקצה:
לימודים במשמעת ברזל, התמודדות עם מנטליות שלא הכרתי, לימודים של 10-17 שעות ביממה, טיסות כל חודש לארה"ב (היו ימים שהייתי מתעוררת ולא ממש ידעתי באיזו מדינה אני), הפסד טיסות, שינה עם הומלסים בתחנה המרכזית בניו יורק, היקלעות לזירת רצח בטיים סקוור ועוד ועוד... אבל לרגע לא הסכמתי לוותר.
המסע הזה לימד אותי על עצמי יותר מכל דבר אחר... שם גם הבנתי את החשיבות של
אהבה עצמית ואיך היא משפיעה על כל תחום בחיינו.
חזרתי לארץ והקמתי את העסק שלי מחדש.
אחד הדברים הראשונים שעשיתי, כשחזרתי לארץ היה לכתוב את הספר:
"המדריך לאהבה עצמית". ספר חובה שמסביר על מהי
אהבה עצמית, למה היא כל כך חשובה, איך היא באה לידי ביטוי, מהם מעשים של חבלה עצמית ואיך אנחנו עושים אותם ועוד...
הספר תורגם גם לאנגלית ומהווה מורה דרך לאנשים בארץ ובעולם.
מאז, כל העבודה שאני עושה, הן באימון והן בכל מוצר אחר שיצרתי מתבססים על ההבנה שכדי להגשים את המטרות שלנו, ולא חשוב באיזו מטרה מדובר, אנחנו חייבים קודם כל לעבוד על מערכת היחסים שלנו עם עצמנו... כששם הכל בסדר, כל השאר גם מתחיל להסתדר...
החזון שלי הוא לעזור לאנשים להיות הסיבה בחיים שלהם, ולא התוצאה, דרך פיתוח
אהבה עצמית מתוך ידיעה שזו הדרך להגשמה אמיתית.
כשמבינים איך כל מה שקורה מסביבנו הוא השתקפות של מה שקורה בתוכנו, מבינים שהנכס הכי יקר להשקיע בו זה אנחנו, וככל שנשקיע יותר ב
אהבה עצמית, כך ניצור לעצמנו חיים טובים יותר.
כאן יש את סרטון הסיום שלי מבית הספר של איאנלה ואנזאנט