יום העצמאות השנה העלה בי הרהורים רבים...
אולי זה בגלל הדיסוננס הציני בין שלטון רקוב, למדינה מדהימה, בין אנשים חמים עם לב פתוח ונתינה אדירה, מול אנשים עצבניים ואלימות שגואה....
חשבתי על מה שאמר המנהיג האגדי מהטמה גנדי - שהוביל את תנועת העצמאות ההודית, במאבק נגד השלטון הבריטי:
"היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם"...
"Be the change you want to see in the world".
אחת המורות שלי מלימודי האימון בארה"ב, נתנה לי מתנה "שלט" עם המילים האלה, כשסיימתי את הלימודים, והן מהדהדות בתוכי כל יום, ומחליפות את הביקורת על מה שלא עובד, במחויבות להוות דוגמא אישית.
אתמול חגגנו את יום העצמאות, ומעבר לכך שיש לנו מדינה עצמאית - וזה נפלא - הבנתי פתאום איך מאות אלפי אנשים חוגגים את עצמאות המדינה, בלי לרצות ליצור לעצמם, עצמאות אישית.
המדינה מורכבת מאנשים, וכשאנחנו, האנשים, לא מבינים עד כמה אנחנו כבולים, איך נוכל להמשיך להתפתח כמדינה עצמאית?
וואו... זה היה חזק!!!
בשום בית ספר לא מלמדים אותנו מהי עצמאות אמיתית. לא מלמדים אותנו אמונה בעצמנו (אלא להיפך, עוזרים לנו להקטין אותה), לא מלמדים ייחודיות, חשיבה מחוץ לקופסה, העזה, אחריות אישית, השכלה פיננסית, מחויבות לעצמנו, גמישות, צורך בשינוי, הגשמת חלומות, אהבה עצמית ועוד.... כל הדברים שמרכיבים עצמאות אמיתית... ומה שקורה, הרבה מאד פעמים, זה שאנחנו מפסיקים לחלום.... נשבים בהרגלים שלנו, נכנסים לשגרה מחשבתית, לשגרה בפעולות שלנו, מאמצים עוד ועוד אמונות שמגבילות אותנו (ולרובן, אנחנו אפילו לא מודעים), ומתפשרים על בינוניות.... מתפשרים על העצמאות שלנו, על הרצונות שלנו, ולא נותנים לעצמנו לזהור... שוכחים שנולדנו עם פוטנציאל ענק שלא מימשנו...
לפעמים, חלקנו אפילו מחכים לפנסיה, חושבים שאז נוכל לעשות את כל מה שלא עשינו עד עכשיו.... אך לרוב, זה לא קורה, כי זה שהתפנה לנו זמן עבודה, לא גרם לנו פתאום להיות בעלי אמונה, חשיבה יצירתית, גמישות, העזה וכל מה שהזכרתי קודם....
אז שאלתי את עצמי, מה הצעד הבא...
והתשובה הראשונה הייתה כמובן - להמשיך לשנות את עצמי. כמו שמהטמה גנדי אמר, להיות השינוי שאני רוצה לראות בעולם...
אז:
1. הצבתי לי מטרה ענקית וקצת מפחידה ל - 90 יום הקרובים (ונשארו לי עוד 81 ימים להגשים אותה), מטרה שמחייבת אותי לבחון שוב את האמונות שלי, ולשנות את האמונות שדרושות כיוונון מחדש למטרה שלי (אחרת, אותן אמונות יביאו אותי לאותן תוצאות)...
2. אני מוכנה לשנות את מה שצריך, למרות ששינוי דורש יציאה מאזור הנוחות.
3. כתבתי 13 פעולות שאני צריכה לעשות כל יום לפחות חמש מהן.
4. לקחתי עזרה בתשלום מאנשים שיכולים לעזור לי להגשים את המטרה שלי, מתוך ידיעה ברורה שאני שווה את ההשקעה.
5. אני עושה דברים הפוך - משנה את הסדר, משנה את הפעולות, ושואלת את עצמי הרבה שאלות... הרעיון הוא "לשבור הרגלים", להתנסות בדברים חדשים, ולחפש תשובות חדשות... כדי לא להיות שבויה בהרגלים, בדפוסי חשיבה מגבילים, ובמה שאני מגדירה כ"שגרה". אני יודעת שיש מי שחושב שיש ברכה בהרגלים, כי יש בהחלט הרגלים שמקדמים אותנו כמו אכילה נכונה, ספורט, השכמה וכו'... וזה נכון.... אני רוצה לשמר הרגלים מקדמים, אך אני גם רוצה לבחור בהם, כל יום מחדש.... לא תמיד מה שהיה נכון עבורנו אתמול, הוא נכון גם היום. נסיבות משתנות, צרכים משתנים, וגם הרצונות והמטרות שלנו... כשיש לי דברים שמקדמים אותי, אני רוצה לבחור בהם, מתוך הסתכלות על הנסיבות, הצרכים, הרצונות והמטרות שלי ברגע נתון....
לסיכום, יום העצמאות השנה לקח אותי למקומות שלא חשבתי, ואני שמחה על כך.
עם חגיגת הזלילה שהייתה אתמול, וההרהורים הרבים שקיבלו בהירות, גם השקט חוזר וההתמסרות למה שמביא היום החדש ולכל המשימות שאני רוצה לעשות...
אני ממש אשמח לראות כאן למטה בתגובות, מה לקחת מהפוסט הזה, מה לקחת מיום העצמאות, ואיך נראית העצמאות שלך....
נשתמע בקרוב,
יעל.