ניקיונות, אוכל ומערכות יחסים
פסח כבר כאן, ממש מעבר לפינה, וכששאלתי את עצמי מה אני רוצה לכתוב לקראת החג, עלו שלושה דברים שנראים לי הכי קשורים לחג: ניקיונות - ממש בימים האלה, אוכל - שכל חג סובב סביבו, ומערכות יחסים - כיוון שהאינטנסיביות של הביחד בחג יוצרת לעיתים סוג של סיר לחץ.
אז החלטתי לחלק את הפוסט היום לשלושה חלקים:
ניקיונות:
האמת, מה כבר אפשר לכתוב על ניקיונות שעוד לא כתבו???
כל בית וה"שיגעונות" שלו לקראת פסח. תמיד משעשעת אותי המחשבה, מה קורה כל השנה... האם אנשים מחכים לפסח כדי למרק את הבית, או שהם שומרים עליו נקי ונעים כל השנה... ? כנראה, שכל התשובות נכונות. יש כאלה ויש כאלה...
גם על ניקיון פנימי דיברו רבות. על לשחרר דברים שלא משרתים אותנו, לסלוח לעצמנו, לבער רגשות אשמה, כעס ועוד "שאר רגשות" שמכבידים עלינו ומושכים לחיינו עוד ממה שלא היינו רוצים...
אז למה בכל זאת, בחרתי להקדיש את החלק הראשון לניקיונות? בגלל שלושה דברים שחוויתי במהלך היום, והתייחסתי אליהם כ"שיעור".
1. הייתה לי התכתבות עם חברה שרכשתי ממנה שירות ולא השתמשתי בו במשך תקופה (אך לאורך כל התקופה היינו בקשר וזה היה מקובל על שני הצדדים). כשהחלטתי להשתמש בו, הכניסו לי כל מיני "עיזים" שלא סוכמו כשהתבצעה העסקה ושגרמו לכך שבכלל לא יהיה לי צורך בשירות.
הדבר האימפולסיבי שממש רציתי לעשות, היה להתנצח איתם ולהשיג את מה שאני רוצה... מתוך מקום של "לשמור על הצדק", אך בחרתי לנקות...
לנקות את עצמי מהתנהגות אימפולסיבית שלא מזוהה עם מי שאני רוצה להיות. לנקות את עצמי מהמחשבה שהתנהגות מונעת אגו תשרת אותי כדי להשיג את מה שאני רוצה. לנקות את האפשרות שהפיתרון שאקבל לא יהיה לשביעות רצוני, ובעיקר לנקות את המחשבה שאני הולכת בקו של אותה בחורה איתה התדיינתי - כאילו אנחנו אחת נגד השנייה.
מתוך הניקיון הזה הזכרתי לה שאנחנו באותו צד, שגם אם לא חשבנו על פיתרון אחר, בטוח הוא קיים וכל מה שאנחנו צריכות זה להיות יצירתיות וכמובן הצעתי פיתרון שמתאים לי ודורש ממנה התגמשות קלה.
השגתי את מה שרציתי :).
2. ביקשתי לקחת חודש חופש מחוג שאני משתתפת בו ולא אישרו לי לא לשלם על החופש, כי לא הודעתי חודש מראש. בהתחלה קצת כעסתי, וויתרתי. אחרי כמה שניות נזכרתי בניקיון...
בחרתי לנקות את התבוסתנות וביקשתי לדבר עם מי שאחראי. בחרתי לנקות את ההסתתרות ולספר למה אני חייבת לקחת עכשיו למרות שלא הודעתי מראש ובחרתי לנקות כל ציפייה - אמרתי לעצמי שמה שיהיה, זה בסדר, עשיתי כמיטב יכולתי...
בסופו של דבר, קיבלתי את מה שביקשתי.
3. הייתי היום בסופר ועמדתי בתור בין שני אנשים. זה שהיה לפני, היה גס רוח לקופאית. זו שעמדה אחרי, עמדה בתור ותיזזה את אחד העובדים, כאילו הוא עובד פרטי שלה, להביא לה לקופה כל מיני דברים שרוצה לקנות... היא פשוט עמדה בתור ושלחה את "המסכן" להביא לה מוצרים. זה הרגיז אותי... ואז בחרתי לנקות...
לנקות את השיפוט, כי אני לא יודעת את כל התמונה (אולי השיעור של אותו בחור היה ללמוד להגיד לא, והיא הייתה עבורו רק ההזדמנות לתרגל את זה), לנקות את המחשבה שאני יודעת איך דברים צריכים להיות. אך בעיקר למדתי, כמו שכתבתי בהתחלה על ניקיון הבית, אפשר למרק אותו פעם בשנה ואפשר לתחזק את הניקיון בו כל השנה...
אני בוחרת לתחזק את הניקיון הפנימי, כדי ששנה הבאה, לא יהיה לי לנקות רגשות אשמה, כעס, חרטה ודומיהם - דברים שאולי הצטברו מתוך פחד, כעס, או אולי חוסר תשומת לב. ומה שזה אומר בעצם, זה לפעול מתוך מודעות וכוונה תמיד להשתפר ולהיות טובים יותר לעצמנו, ולעולם.
אוכל:
כמה זמן, אנרגיה, מחשבה, וכסף אנחנו משקיעים באוכל... חשבת על זה פעם? כמה חשוב לנו שהשולחן ייראה חגיגי ויפה, שיהיה מגוון גדול, שייהנו ממה שהכנו וכמובן, שלא ייחסר... ותמיד, תמיד, יש עודפים שיכלו להאכיל עוד גדוד שלם של לוחמים רעבים... והכי מעניין זה שאחרי שכל כך השקענו בלקנות, להכין, לערוך, לקשט, לארח וכו'... חלק נכבד מאתנו, לא מרשה לעצמו ליהנות מהאוכל...
אוכלים ומענים את עצמנו על כך שזה כל כך טעים ואנחנו רוצים עוד. מענים את עצמנו על עוד קלוריה מיותרת שנכנסה לגוף שלנו, ועל עוד קילוגרם מקשה עלינו לסגור עכשיו את המכנסיים...
כמי שמאד אוהבת אוכל, אני אף פעם לא מלקה את עצמי על עוד קילוגרם שהצטרף, אך כן מודעת לחשיבות של לשמור על איזון... וזה מה שאני רוצה להציע לך בפוסט הזה... לשמור על איזון, ואיזון מתחיל קודם כל בתודעה.
לתת לעצמך ליהנות ממטעמי החג, מהחברותא, ומהביחד, בלי להפוך את האוכל ל"סיפור" כל כך גדול. לאכול בלי להרגיש אשמה או כעס על עצמך, בלי לשפוט את עצמך ובלי לתת לעצמך "מחמאות" שלא מחמיאות לך, ולשמור על איזון בארוחות אחרות, בפעילות גופנית, ובמחשבות שהולמות את מה שהיית רוצה.
חג פסח שמח :).
מערכות יחסים:
אני זוכרת ששמעתי לא פעם שהסטטיסטיקה אומרת שאחרי החגים יש יותר גירושים. נכנסתי לאינטרנט לבדוק את הנושא ובאמת יש סטטיסטיקה כזאת.
אני לא רוצה להתייחס כאן רק לזוגיות, אלא בכלל למערכות יחסים, ומן הסתם, במהלך החגים, מערכות היחסים במשפחה מקבלות דגש חזק. זה יכול להיות בני זוג, הורים ילדים, אחים ואחיות, גיסים וגיסות, בני דודים ובכלל... מכל טוב הארץ...
אז מה קורה במהלך החגים, בזמן שאנחנו כביכול בחופש ואמורים להיות יותר רגועים, שהופך הרבה משפחות לסיר לחץ מבעבע?
אני חושבת שכמה דברים:
1. רוב האנשים לא מרשים לעצמם להיות אותנטיים במערכות היחסים שלהם. אז בימים רגילים, שנפגשים אחר הצהריים או בערב, קל יותר להסתתר ולא להיות מי שאנחנו, אך בחג, שמבלים כל כך הרבה שעות ביחד זה מאתגר, ומכניס ללחץ.
2. השהייה ביחד מפריעה לנו להדחיק, דברים שהיינו רגילים, ודורשת מאתנו לראות את הבעיות ולהתמודד איתן.
3. לעיתים קרובות סדר היום ובעקבותיו גם התפקידים במשפחה בזמן חופש משתנים, וזה מבלבל את המערכת ופורץ את הגבולות.
4. לעיתים הבילוי האינטנסיבי עם המשפחה המורחבת גורם לתחושה לא נוחה.
5. חוסר תקשורת - הרבה מאד אנשים ששוחחתי איתם סיפרו על כך שהם כל כך התרגלו לדבר ביום יום על מה צריך לעשות ועל כל מיני אופרציות כאלה ואחרות שצריך לארגן, שאלה היו נושאי השיחה העיקריים המשותפים ביניהם, ופתאום כשאין מה לארגן, יש פחות ופחות על מה לדבר.
אני מניחה שיש עוד דברים, אך נראה לי יותר כדאי לדבר על מה לעשות כדי לעבור את חג הפסח בשלום, ויותר מכך, בהנאה...
1. לשמור על המרחב שלכם, בין הביחדנס... - לא להתנתק ממה שאתם רוצים ומרגישים, גם כשאתם מבלים עם המשפחה והחברים.
זה לא אומר לא להתפשר על דברים לפעמים, אך זה אומר להיות מחוברים לעצמנו, גם כשאנחנו עם אחרים.
2. לתקשר את מה שחשוב לכם, מה שאתם רוצים, מה שכואב וכד'... אנשים לא יכולים להיכנס למוח שלנו, וכאשר אנחנו מצפים שהם יעשו זאת, אנחנו פוגעים בעצמנו - כי אנחנו מתאכזבים שלא הבינו אותנו, או שלא נתנו לנו את מה שרצינו, ובהמשך פגועים גם בהם - מתוך כעס, תסכול, וכד'.... הרבה יותר פשוט להגיד את הדברים...
3. לעשות את הדברים שחיכית לעשות כשיהיה לך זמן. לא לוותר לעצמך ועל עצמך.
4. לעשות כאדם ו/או כמשפחה דברים שכיף לך, ולא רק שצריך לסמן עליהם וי.
5. לשמור על סוג של מסגרת וגבולות, למרות שחופש. לשמור על הגבולות שלך מול עצמך - למשל בענייני: אוכל, ספורט, מנוחה וכד', וגם מול אחרים: זמני אירוח/התארחות, מול הילדים וכד'.
6. להסכים להרחיב את הגבולות של עצמך, להתנסות בדברים חדשים, ולאפשר לעצמך לעשות כיף!!!
אז.... אני רוצה לאחל לך ולמשפחתך חג שמח, מזמינה אותך, כמו תמיד, לשתף ולהגיב, ומזכירה לכולנו, שמערכות היחסים שלנו, הם תמיד השתקפות שת מערכת היחסים שאנחנו מנהלים עם עצמנו, ולכן, כשמשהו לא עובד, זה הזמן לבדוק פנימה ולעשות את השינוי הנחוץ.
שלך,
יעל