לפני כמה ימים חגגתי יום הולדת. התוכנית שלי הייתה לחגוג את עצמי, לחגוג את היום, את ההישגים, את החלומות, את כל מה שמרגיש לי אני. כבר שנים שאני אומרת לעצמי, בשנה הבאה אני מתחילה את היום במסז' מפנק. זה לא כזה ביג דיל לפרגן לעצמך מסז' אך תמיד מצאתי דברים יותר חשובים בסדר העדיפויות והעובדה היא שכבר שנים לא התפנקתי במסז'.
השנה התחייבתי בפני עצמי, שלא חשוב מה קורה, ככה מתחיל הבוקר שלי. ביום שישי האחרון, סרקתי את האינטרנט בחיפוש אחרי המקום המתאים.
התקשרתי לאיזה ספא שנראה לי נחמד, ברמת אביב, אך לצערי לא מצאתי שעה מתאימה ולא הסכמתי להתפשר על היום, הרי הבטחתי לעצמי... והבטחות צריך לקיים :). עברתי על ההצעות של אחת מחברות הקופונים, גיליתי הצעה שנראתה מעולה...
מקום חדש, (שזה הדבר שהכי "הדליק אותי" וכבר דמיינתי אותו בעיני רוחי), מחיר מצוין, (הגיוני, חלק מ"הרצת" המקום),
שעה מתאימה, תמונה שגורמת לך לרצות להיות עכשיו על מיטת הטיפולים...
לפני שסגרתי את העסקה התקשרתי לוודא כמה דברים, ביקשתי לשדרג למסז' עם אבנים חמות והכל היה נראה מבטיח... מה שאני רק רוצה...
מיד התקשרתי לכמה חברות והצעתי להן "לקפוץ על המציאה". כשהציעו שנלך ביחד, סירבתי, כי לא רציתי להתפשר על היום והשעה... ביום ראשון בבוקר, שמחה מכך שאני מפרגנת לעצמי, שאני עומדת בהבטחה שלי לעצמי ושמה הכל בצד ומתמקדת בחגיגה, נסעתי לתל אביב לכיוון הספא שהזמנתי.
ה פ ת ע ה . . אך לא מהסוג הנעים ביותר...
הגעתי למקום מזעזע... שלא לדבר על האזור אליו הגעתי, קיבל אותי איש מבוגר, עם שיני זהב, למקום שממש לא נראה ספא אלא... אני אשאיר לכם לדמיין...
בכל אופן, זה נראה סכנת נפשות ואחרי שיחה קצרה שהדליקה את כל הנורות האדומות במוחי ובגופי, מראה מזעזע של חדר הטיפולים שהוא בעצם מעבר לחדר מזעזע אחר בו "מחכה" מיטה זוגית, ברחתי כל עוד נפשי בי. יצאתי מבואסת לגמרי על החוויה הנוראה (למרות שבמקום מסוים הייתי מלאת הודיה על כך שברחתי ואני בריאה ושלמה), על הפנטזיה שהתנפצה, על הכסף שהוצאתי סתם (שילמתי על המסז' מראש דרך חברת הקופונים), על כך שיום של חגיגה התחיל בצורה ממש לא חגיגית עבורי, על זה שאנשים משקרים (זוכרים, התקשרתי למה שנמכר כספא חדש ומקסים והתגלה כ... לפני שרכשתי את העסקה). החלטתי שכל הדברים החיצוניים האלה, בהחלט יכולים להעכיר את מצב הרוח, אך יכולים גם לא.
אני בוחרת לא לתת להם לנהל את יומי. המשכתי הלאה. התקשרתי לחברה שידעתי שכבר הזמינה גם תור למסז' והודעתי לה שתבטל מיד. סיפרתי לה שבחרתי לעשות מסז' בכל מקרה ושאני הולכת לחפש מקום אחר, והפעם... לראות את המקום לפני שאני קונה.
היא המליצה לי על ספא שהיא הייתה בו והחליטה לצ'פר אותי ב - 100 שקל מתנה (איזה כיף. מדהימה!!!). הלכתי וחיפשתי, בדרך פינקתי את עצמי בכל מיני דברים קטנים והגעתי לספא שהומלץ.
כנראה שעוד הייתי בסוג של טראומה, סיפרתי להם את קורותיי לבוקר זה ושאלתי אם יש סיכוי שאתפנק אצלם במסז' היום.
היה להם מקום, אך זה היה לעוד כמה שעות. הבנתי שהיום לא הולך להיראות כמו שציפיתי, אז יצאתי מהמסגרת שהגדרתי לעצמי, והחלטתי לזרום עם היום, בלי ציפיות ובלי אכזבות.
הגישה הזאת, כבר למדתי, גורמת תמיד לדברים להסתדר. למרות שזה הוגדר כיום חופש, פנתה אלי בחורה מקסימה שהתעניינה בתהליך אימון וקבעתי איתה את פגישתנו הראשונה מעכשיו לעכשיו (ביום רגיל לא היה סיכוי להיפגש
באותו יום ולפעמים גם לא באותו שבוע), כמובן עשיתי מסז' שהיה מעולה, אכלתי צהריים עם חברה קרובה את הדבר האהוב עלי - פיצה, אבל לא סתם פיצה, אלא במסעדת שף :), (אגב, פיצה רגילה יותר שווה לדעתי), ובעצם באותו יום שהיה אינטנסיבי ומלא ברגעים של יצירת אושר, פתחתי את חגיגות יום הולדתי, שנמשכו לאורך יותר משבוע, בהם חלקתי רגעים מקסימים עם אנשים יקרים ואהובים.
הלימון של אותו יום נראה גדול בהתחלה, אך הוא יצר לימונדה שהספיקה ליותר משבעה ימים.... מה למדתי מזה?
* שטוב להשקיע במערכות יחסים ואני מבורכת על האנשים שיש בחיי.
* שהגישה היא העיקר. עם גישה אחרת כנראה הייתי אוספת חוויות לגמרי אחרות באותו היום.
* שזה נהדר להיות מוכנים לוותר על שליטה, ציפיות ודרמה.
* שגמישות היא ערך חשוב שכדאי לתת לא מקום נכבד בחיים.
* תמיד לסמוך על עצמי ועל מה שאני מרגישה, ולא להיות מונעת בהכרח ממקום של צדק, בטח לא ממקום של לא נעים, או ששם את הצרכים והרצונות של מישהו אחר, כשהם מנוגדים לשלי, במקום חשוב יותר מהצרכים שלי (כן, זה לא יאומן, אך האיש עם שיני הזהב ניסה לגרום לי לנקיפות מצפון כשהודעתי לו שאין סיכוי שאשאר, והוא עשה פרצוף מסכן ואמר שהוא בא במיוחד בשבילי).
* תמיד לזכור שאני לא לבד בעולם ולשתף פעולה עם הרוח... הן בבקשת הכוונה, עזרה, (אפילו עזרה בלשנות את הגישה), ביטחון ו/או רצון להתחבר חזרה לעוצמה הפנימית שלי.
* לדבר. לחלוק את החוויה עם אנשים סביבי כדי לא להמשיך להחזיק את האנרגיה הזאת (פחד, כעס, תסכול, אכזבה, וכו') בגוף.
* שלאהוב את עצמי זה תהליך תמידי של התפתחות ושזו ההשקעה הכי חשובה ומתגמלת שאני יכולה להשקיע בעצמי.
שלך,
יעל