שנת 2020 הייתה אמורה להיות בדמיוני, שנה מדהימה של נקודת מפנה בהרבה תחומים.
היא אכן כזו... אך רחוקה מכל מה שדמיינתי...
אני מאד אוהבת את תקופת האביב. העיריות מתחילות לקשט את הערים בשלל פרחים צבעוניים, מזג האוויר כבר לא קר, אך גם לא ממש חם ואני... חוגגת פעמיים יום הולדת... (פעם אחת ביום שנולדתי ה - 17.05, ופעם שניה ביום שנולדתי מחדש, כאשר ניצלתי ממה שיכול היה להיות תאונה נוראית, בחודש האחרון ללימודים שלי, בארה"ב, ב - 30.05).
פעם לא הייתי ממש חוגגת יום הולדת, הייתי עסוקה בלעשות חשבון נפש ביום הזה, ולגלות מה לא הצלחתי לעשות...
מאז שהבנתי את המשמעות של יום הולדת - היום בו קיבלתי את החיים במתנה, היום בו העולם היה זקוק לנוכחותי, היום בו קיבלתי את הזכות להיות בעולם של יוצרים, להשפיע, להכיר ביכולות שלי (של כולנו), ליצור, ולברוא מציאויות, כישויות רוחניות החיות בעולם פיזי, ועוד תובנות כאלה ואחרות על היום הזה.... הבנתי, שזו בהחלט סיבה לחגיגה... (וכן, עדיין אפשר גם לעשות חשבון נפש)...
אז גם השנה הייתה חגיגה בתוכנית...
ארוחה משפחתית במסעדה ש"התאהבתי בה", מפגש עם חברים וביום שלמחרת, נסיעה לגיאורגיה, לטיול קצר, ולמפגש נוסף עם אלי שביט - המנטור של המנטורים.
כמובן, שבעקבות הקורונה, אף אחד מהדברים לא קרה...
לא הייתה ארוחה משפחתית במסעדה, לא מפגש עם חברים ולא נסיעה לחו"ל...
שחררתי...
נתתי ליום להתנהל בדרך שלו, בלי ציפיות, בלי תכניות, ובלי אכזבות ממה שהיה אמור להיות... הכל מדויק ואם אנחנו בהתנהלות קורונה, אז מתנהגים בהתאם...
זה היה קצת מוזר להרגיש יום רגיל.
יום שבו שני הדברים היחידים שתכננתי היו להרכיב את הספרייה שקניתי ולנסוע למרכז.
באמת, על הבוקר "התלבשתי" על הרכבת הספרייה ודחיתי את הנסיעה שלי למרכז, לשעה מאוחרת יותר, (שבסופו של דבר התגלגלה לערב).
התמקדתי בלענות לטלפונים שהגיעו, להשיב על הברכות בפייסבוק, שהתחילו לעלות בשעה מוקדמת ובמחשבות על השנה הקרובה.
פתחתי את קלפי המסרים שלי, (עכשיו, כשעברתי דירה, מצאתי עוד המון קלפים שיש לי ושנים לא נגעתי בהם, וזה היה נחמד).
הסתכלתי על השינויים שאני צריכה לעשות, כדי לנהל את העסק שלי, כמו שאני רוצה (הקורונה יצרה המון הזדמנויות לשינוי
והתפתחות בתחום), הסתכלתי על האנשים שבחיי, ועל האנשים החדשים שנכנסים לחיי....
החלטתי לתת לעצמי מתנה ייעוץ פנג שוואי, לעיצוב הבית בצורה בה האנרגיה תתמוך במטרות שלי והסתכלתי על השינוי שעשיתי כשעברתי צפונה, ואיך הוא מרגיש כל כך נכון וטבעי... שזה מדהים...
(בכלל, כל הטריגר של לעבור לכאן, זה סיפור בפני עצמו).
חשבתי מה אני הכי אוהבת לעשות, ואיך זה יבוא יותר לידי ביטוי השנה. כמובן, שגולת הכותרת זה הליווי של אנשים בתהליכי התפתחות אישית, עם דגש על פיתוח אהבה עצמית, שזה ממש השליחות והייעוד שבחר בי... ותחום שחלמתי עליו במשך שנים, זה לימודים והעמקה בנושאים של שוק ההון וכל מה שקשור להשקעות.
שני תחומים שאני אוהבת, שקשורים אחד לשני, קשר הדוק, ושמשלימים אחד את השני.... כמעט ולא אפשרי לעשות התפתחות אישית, בלי כסף, והכסף שיש לכל אחד מאתנו, מושפע באופן ישיר מההתפתחות האישית שלנו (גם אם אנחנו לא ממש מודעים לזה).
אני כבר כל כך הרבה שנים בתחום האימון, עם התמקדות בנושא של אהבה עצמית בפרט ומערכת היחסים שלנו עם עצמנו, בכלל...
(מי היה מאמין שממש עוד מעט, המדריך לאהבה עצמית חוגג יום הולדת עשר), וזה לא מפסיק להפעים אותי, כל פעם מחדש, לראות שזה לא משנה מה הסיפור שאנחנו מחזיקים לגבי הדברים בחיינו, תמיד הם קשורים למערכת היחסים שלנו עם עצמנו, ולא לאחרים...
ההבנה של זה, מלבד זה שהיא משנה חיים, היא סוג של פלא... פלא, שיש בידינו ליצור, ברגע שאנחנו מבינים איך הגענו למקום בו אנחנו נמצאים, וזה מדהים...
אז הייתה לי יום הולדת מוזרה, בלי חגיגה... אבל עם המון תובנות ושמחה פנימית על האנשים בחיי, על ההזדמנויות שראיתי והסכמתי לקבל אותן בברכה, על השיעורים, על הגמישות שנדרשה ממני (וכנראה מכל אחד מאתנו), כאשר 2020 עשתה פניית פרסה והביאה לתפנית בעלילה שמעולם לא חווינו כמוה.
שלושה דברים שאני עובדת עליהם כל השנים, אך מתמקדת בהם מאד ב -50 ימים הקרובים (אני ושבט הג'ונגל מתרגלים יצירת מציאות של משהו גדול עבור כל אחד מאתנו, וכחלק מהתהליך הזה, החלטתי להתמקד בשלושת הדברים) והם: אמונה, וודאות, וביטחון... הניסיון שלי בחיים לימד אותי, שבמקום ששלושת אלה נמצאים, הכל אפשרי.... (מי שקרא את הספר שלי "ניסים קורים אפילו לך!", יודע על חלק מהחוויות האלה, של יצירת מציאות.
הרבה שיעורים הביאה שנת 2020, ואחד מהם הוא, כמו בשיר של הגששים, ש"יש לי יום יום חג - הללויה", זה רק עניין של החלטה, ולא באמת צריך סיבה לחגוג, (אגב, כמי שמשתמשת בהוקרת תודה כחלק מהתרגול היומי, יש לנו גם ככה המון סיבות לחגוג בכל יום, גם כזה שנראה לכאורה, שגרתי ורגיל). אז לא חגגתי יום הולדת השנה, אבל חגגתי את עצמי בגרסה שאני רוצה לראות אותי השנה...
ראיתי את מי אני רוצה להיות, מה אני רוצה לחוות, לאיזה הישגים אני רוצה להגיע, מה אני רוצה להשאיר אחרי, איך אני רוצה להשפיע ולעזור לאנשים, ומי האנשים שאני רוצה להיות מוקפת בהם... ולדייק לעצמנו את הדברים, זו מתנה נפלאה בפני עצמה...
לפני מס' שבועות, חברה שלי, שהיא מודל לאשה שחיה את החיים, במלוא מובן המילה, שחיה אורח חיים בריא פיזית, רגשית, ומנטלית, ש"חיה" התפתחות אישית, שהשפיעה על המון אנשים סביבה בעצם הדוגמא האישית שהייתה, הלכה לעולמה באופן מפתיע, במיתת נשיקה.
לפני כשבועיים, עשינו מפגש זום לזכרה, בה אנשים שיתפו מה הייתה בשבילם, חוויות שחוו אתה וכד', ואחד הדברים היה משהו, שאני אימצתי לחיי, ושאשמח להעביר הלאה בשמה של טליה מצפון ז"ל.
טליה כתבה:
"שלום לך, כאן בורא עולם,
אני אדאג לכל דאגותייך היום. אנא הרפי.
איני זקוק לעזרתך.
שיהיה לך יום נפלא"..
המשפט המקסים הזה, שטליה כל כך דייקה, מאחד בתוכו את שלושת הדברים הכי חשובים בעיני ביצירת מציאות, כפי שציינתי:
אמונה, ביטחון, וודאות... וזה ה"כדור" שהייתי רוצה להעביר הלאה לכל אחד ואחת שקוראים את הפוסט הזה...
זה לא משנה כמה שנת 2020 מאתגרת, (וכן, אני יודעת שהיא מאתגרת עבור המון אנשים, פשוט כי פנו אלי ושיתפו אותי), תחושות של אמונה, וודאות, וביטחון, לא רק ישפרו את מערכת היחסים של כל אחד מאיתנו, עם עצמנו, הן גם התחושות שאם נתאמן עליהם ונאמץ אותן כדרך חיים, הכל יהפוך לאפשרי עבורנו...
קל - זה כנראה לא...
פשוט - זה בהחלט כן...
ויש לכל אחד ואחד כאן, אפשרות לעבוד על הדברים איתי....
נשתמע בקרוב,
יעל