חג הפסח מקושר עם אביב, מצות, חופשה ארוכה לילדים, יצירת מצרים, גאולה אך עבורי, ברגע הזה, הוא בעיקר מחדד את המשמעות של חירות.
יש לי קבוצת חברות שכולן בעלות עסק בתחום ההתפתחות האישית. לרוב, כשאנחנו נפגשות הנושא העיקרי שעל השולחן הוא מה שקשור להתפתחות אישית. אנחנו משתפות בתהליכים שאנחנו עושות, במחשבות על העסק, לפעמים בשיתופי פעולה וכד'... לאחרונה, חלק מהקבוצה מאד פעילות בהפגנות של בעד ונגד. הן הציעו לי לא פעם להצטרף אליהן, ואני השבתי שזו בעיני לא הדרך...
שנים אני מדברת על כך שהכל זה השתקפויות ולכן, אם אני אפעל בהתנגדות למה שאני לא רוצה, ההתנגדות תחזור אלי - דומה מושך דומה (ולא משנה כמה המאבק, לכאן או לכאן נראה מוצדק). לכן, אם אני רוצה חירות, זה מה שאני חייבת לתת לעצמי, כדי שזה יוכל להשתקף גם במציאות שלי.
לפני שאני אדבר על איך עושים את זה, חשבתי על ההבדל בין חופש לחירות.
חיפשתי באינטרנט קצת חומר על זה, אך לא מצאתי שום דבר שהתחבר לי ואז הבנתי...
ההבדל בעיני בין חופש לחירות הוא שחופש הוא משהו שמתקיים ברובד הפיזי (לא לעבוד/לעשות, זמן פנוי, טיול וכד') ולעומת זאת חירות היא משהו שמתקיים ברובד התודעתי (מנטלי, רגשי ורוחני). המקום בו אני לא נותנת מחשבות שלי ו/או לדברים חיצוניים לצמצם את המהות שלי, את יכולת הבחירה ואת לקיחת האחריות על חיי.
אז נחזור לאיך עושים את זה... איך יוצרים חירות פנימית...
מתחילים בהבנה של מהי חירות פנימית.
הדרך שלי להבין זאת, היא להסתכל על המקומות שבהם אני לא בחירות.
דוגמא:
מקומות בהם אנחנו "משועבדים" לחומר (אצלי זה בא לידי ביטוי בעיקר בכך שאני שומרת על האוטו שלי ב"היסטריה").
מקומות בהם אנחנו "משועבדים" למחשבות שלנו, לדרך שלנו ולאמונות שלנו. במקום להבין מה קיים בתת המודע, אנחנו נותנים לו להשתולל ולנהל את חיינו... מספרים לעצמנו סיפורים למה לא, למה עבורנו דבר כזה או אחר לא אפשרי וכד'... ונותנים לחיים לעבור, בלי להגשים את החלומות שלנו (או לפחות חלק נכבד מהם).
מקומות בהם אנחנו "משועבדים" לשליטה, להנחיל את הדרך שלנו, המחשבות שלנו, הצורך שלנו להיות צודקים והצורך לדעת כל דבר, להביע דעה, "לתקן" וכד'. המקומות בהם אנחנו מקבלים את האחרים בחיינו, רק אם הם עומדים בתנאים שלנו ומבינים ש"אנחנו יודעים" מה שאנחנו אומרים...
מקומות בהם אנחנו "משועבדים" לנוסטלגיה, אוגרים דברים וקשה לנו לשחרר.
מקומות בהם אנחנו "משעבדים" את עצמנו לפרפקציוניזם ולא מוכנים להתפשר על פחות מ"מושלם". (מה שגורם לנו לעיתים "לשבת על הגדר" במשך שנים עד שאולי נצליח להגיע למה שרצינו ושזה יצא כמו שאנחנו רוצים).
מקומות בהם אנחנו מגיעים לסיטואציה/לאדם שמולנו עם דעות קדומות ובעצם לא מאפשרים לחיים/לאדם שמולנו "להפתיע אותנו".
במקומות בהם אנחנו מתנגדים לדברים חדשים, במודע או שלא במודע ומונעים מעצמנו להתנסות.
במקומות בהם נתנו להתנסות מכאיבה למנוע מעצמנו לנסות/לעשות שוב.
במקומות בהם מנענו מעצמנו דברים רק בגלל פחד (שזה לא יצליח, שזה לא יהיה טוב כמו שחשבנו, איך ניראה בעיני אחרים, וכד').
במקומות בהם אנחנו לא מרשים לעצמנו להיות אותנטיים, פוחדים ממה שיגידו או מזה שלא יאהבו אותנו, בלי להבין שיאהבו אותנו כאשר אנחנו נאהב את עצמנו (הרי גם זה השתקפות).
במקומות בהם נתנו פרשנויות מכאיבות לסיטואציות בחיים שלנו במקום לברר מה היה שם באמת.
נראה שאני יכולה להמשיך עוד ועוד... בטוחה שכל אחד ימצא את עצמו באחת או יותר מהדוגמאות שנתתי.
אני מזכירה, זה לא משנה מה אנחנו רואים בחוץ, זה תמיד השתקפות של משהו בתוכנו והדרך לשנות את החוץ, היא להתחיל בלשנות את הפנים - את עצמנו.
כשאני רואה במראה משהו שלא מוצא חן בעיני, זה לא באמת יעזור שאחליף את המראה (פרט למראות המעוותות כמו בלונה פארק), אלא אני צריכה לשנות את מה שלא מוצא חן בעיני בבבואה שמשתקפת אלי דרך המראה.
אגב, זו גם בעיני הגאוניות של היקום הזה.
לעיתים קרובות זה קשה לעשות לבד את התהליך מכיוון שמאד קשה לנו לראות את מה שאנחנו לא אוהבים בעצמנו, את הדברים שיש לנו לעבוד עליהם, או דברים שהם מחוץ לפרספקטיבה שלנו, קיבלנו אינסוף מראות מסביבנו שמשקפות לנו את הדברים. זה אומר שאם משהו לא מוצא חן בעיני בחוץ, זו קריאה להסתכל פנימה ולהבין למה זה הגיע לחיי... ואותו דבר אם יש משהו שאני ממש אוהבת בחוץ, להבין ולהוקיר איך "זכיתי", איך הדבר הזה הוא בעצם השתקפות של עצמי.
אני תמיד אומרת שמי שמבין את המנגנון המדהים של השתקפויות, מבין את החיים. זה מחזיר אותי ל"משפט הדגל" שלי שאומר שיש לנו מערכת יחסים אחת בחיים - עם עצמנו וכל שאר מערכות היחסים הן השתקפויות של זו.
חג החירות הוא סמל לעבודה שיש לכל אחד ואחת מאיתנו לעשות ובמיוחד בתקופה הכל כך מיוחדת (או כל מילה אחרת שעולה לך בראש) הזאת...
וכמו שאמר מהטמה גנדי: "היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם".
מאחלת לכולנו חיים של בחירה בחירות
וחג אביב שמח...
שלך,
יעל
מוצרים קשורים:
זה הזמן לאהוב את עצמך יותר - תכנית ליווי אישית לפיתוח אהבה עצמית