מכירים את הרגע הזה שבו אפשר לשבת על הכיסא בתחושת רווחה, להניח ידיים מאחורי הראש ולהגיד לעצמך "וואו... אני עושה בדיוק את מה שנועדתי לעשות"...
זו הייתה התחושה שלי ביום רביעי האחרון, בפגישה הראשונה של קבוצת המאסטרמיינד.
במשך שנים לא עשיתי עבודה בקבוצה בגלל המאמץ וההתארגנות שכרוכים בזה, וגם עכשיו כנראה שלא הייתי עושה את זה, לולא הבקשה שקיבלתי ממתאמנת שלי ומס' פניות מאנשים נוספים שהרגישו שהם רוצים להיות שייכים לקבוצה - לאנשים נוספים שעושים תהליכי התפתחות אישית, כדרך חיים...
לקח לי יותר משנה להיענות לבקשה וכשעסקתי בארגון "הפרויקט", נזכרתי למה במשך כמה שנים הפסקתי לעשות קבוצות, אבל...
הפגישה הראשונה הזכירה לי - למה כן וגרמה לי להרגיש נפלא...
כשלמדתי בבית הספר של איאנלה, אחד הדברים המדהימים שחוויתי היה שבית הספר מנוהל על ידי "הרוח"... קצת קשה להסביר את זה, אך בגדול, הרבה דברים לא נקבעים על ידי מישהו, אלא מוחלטים על ידי הגרלות, מדיטציה וכד'... זה מצחיק שאיאנלה, אחת הנשים שהכי מתנהלות בשליטה, היא האדם הכי כנוע, בטוח וענו, כאשר מדובר באינטראקציה מול ה"רוח".
פעם אמרתי לה, שאם הייתי יכולה לקחת ממנה רק דבר אחד, זה מה שהייתי לוקחת, האמונה העצומה הזאת והיכולת לשחרר, מתוך האמונה. לשמחתי, יכולתי לקחת יותר מדבר אחד...
כאשר התחייבתי לעשות את המאסטרמיינד, היו לי מטרות ותוכניות מוגדרות עד ש... הבנתי שזה מכביד עלי, ובמקום ליהנות מהעשייה, אני הופכת להיות משועבדת אליה. נזכרתי באיאנלה ובדבר שהכי הייתי רוצה לקבל ממנה, הביטחון, האמונה, והיכולת לשחרר ולתת לרוח - למשהו הגדול הזה שיצר את העולם, לנהל את העניינים. זה הרגע שידעתי שגם אם אני לא יודעת מי יצטרף לקבוצת המאסטרמיינד, כמה אנשים יהיו, ואיך זה יסתדר, אני יודעת שיהיו שם בדיוק האנשים שצריכים להיות שם ושיהוו את הקבוצה האידיאלית כדי לענות על המטרה הגדולה שלשמה אני עושה את הקבוצה - ליצור קהילה קטנה ותומכת סביב הנושא של התפתחות אישית כדרך חיים.
רציתי להפגיש אנשים ש"מדברים באותה שפה" ויכולים לתת לכל אחד מאתנו פרספקטיבות שונות, אנשים שחשוב להם להתקדם ולהשיג מטרות שעדיין לא הגיעו אליהן.
אז הרוח, מדייקת כתמיד, איחדה אותנו - 8 אנשים, לפגישה מרתקת... מטעמי שמירה על פרטיות לא אוכל לספר על תוכן הפגישה, אך אשתף בשמחה בכמה פרטים מרתקים. אחת ממשתתפות הקבוצה היא נערה בת 15.5. זה היה מדהים לראות איך היא נכנסה למפגש (בלחץ מכל האנשים ה"מבוגרים") ואיך היא יצאה מאושרת ובתחושת שווה בין שווים. אנשים לא האמינו לגילה ושאלו כמה פעמים אם זה אכן הגיל שלה... מה שאומר, להתפתחות אישית אין גיל. זה מרשים לראות שככל שמתחילים יותר צעירים, קל יותר ליצור ולחוות שינויים מהירים).
כשתכננתי את קבוצת המאסטרמיינד, היא היתה אמורה להתקיים בגבעתיים. בסופו של דבר, שיניתי את המיקום לגלריה זלאיטארט בתל אביב, שנפתחה לאחרונה בקונספט חדש.
זה יצא מיקום מושלם - בלי שחשבתי על הדברים. להתאגד כקבוצה, לעזור אחד לשני להגשים את החלומות במקום בו
אנשים מגשימים את החלומות שלהם (האמן, האמן האורח, ובעלת הגלריה), מה יכול להיות יותר השראה מזה???
לפני המפגש ערכתי "רשימות" של סדר הדברים וכל מה שאני רוצה להגיד, שחס וחלילה לא אשכח שום דבר...
בפועל, שחררתי - נתתי לרוח לנהל את הדברים ולא רק ששכחתי... שכחתי אפילו לעשות היכרות בין המשתתפים... אבל היה מעולה!!!
- טוב, אני אסביר לגבי עניין ההיכרות.
החלק שלי במפגש התמקד בחוק המשיכה. חוק המשיכה הוא חוק ידוע לרוב האנשים, העניין הוא שהרבה לא באמת מבינים איך הוא פועל ולכן מרגישים מתוסכלים מכך שה"זימון" שלהם כביכול לא עובד, (וזאת בלי לדעת שהוא עובד תמיד).
זו הסיבה שהחלטתי פחות לדבר על חוק המשיכה ויותר לחוות. עשינו את זה דרך תרגיל וכדי שהתרגיל יהיה מעולה, היה חשוב לי שהאנשים לא יכירו אחד את השני... התוכנית הייתה שאחרי שנדון בתרגיל נעשה סבב היכרות, אך כפי שציינתי, ברגע ששחררתי את התוכנית, "מישהו" אחר לקח את המושכות בידיים והדברים קרו בדיוק כמו שהיו צריכים לקרות... (ואגב, למי ששואל את עצמו, זו לא הסרת אחריות מעצמי, אלא שיתוף פעולה עם הרוח - דיברתי על זה לא מעט בהרצאות שאפשר למצוא ביוטיוב - ניתן להירשם לערוץ ולצפות בסרטונים).
המפגש עצמו היה מרתק. מדהים לראות את דרך ההסתכלות של אנשים שהבינו את הקונספט של "יש לנו מערכת יחסים אחת בחיים - עם עצמנו, וכל שאר מערכות היחסים הן השתקפויות של זו". היינו שמונה אנשים, שכל אחד בא מעולם אחר, חווה חוויות אחרות, אימץ לחייו אמונות שונות, מחזיק בדפוסי מחשבה שונים וכד'... ובכל זאת, היה לנו בסיס חזק ומשותף שמבין לא רק ברמה המנטלית, אלא גם ברמה הרגשית, הפיזית והרוחנית, שאנחנו היוצרים והאחראים של החיים שלנו.
זו הייתה חווית התבוננות מדהימה שגרמה לי ה מ ו ן נחת וגאווה באנשים שאיתי...
תהליך המאסטרמיינד היה חדש עבור רוב האנשים, והיה מעניין לראות איך בקלות אנחנו רואים את "המקלות בגלגלים" שאחרים שמים לעצמם, מה שלא פשוט בכלל לראות על עצמנו.
אז, בשבוע הבא נפגשים שוב לשני מאסטרמיינדים והפעם לא כתבתי רשימות, אלא מס' נקודות אותן אני רוצה להעביר, מתוך ידיעה, שהכל, אבל הכל, הולך להיות כמו שצריך.
כמו בכל מקום ובכל אינטראקציה שיש לנו בחיים, גם בקבוצה, אנחנו רואים איך אנחנו מהווים מראות אחד של השני, אך כאן אנחנו "שמים את הדברים על השולחן" ומדברים על מה שמתשקף לנו דרך כל סיעור מוחות שאנחנו עושים על אחד המשתתפים.
אני ממש רוצה לומר תודה לאתי ש"לחצה" עלי לעשות קבוצה, לעירית שעזרה להוציא את זה לפועל ולכל המשתתפים המדהימים שמהווים קבוצה מעצימה ואיכותית שכיף להשתייך אליה....
ו... תודה גדולה לכל חברי הקהילה הנפלאים שלי. לאלה שיצא לי להכיר דרך פעילויות שונות שהצטרפו אליהן, לאלה שיצא לי לשוחח איתם בטלפון או להתכתב במייל ולאלה שנמצאים בקהילה אך עדיין לא יצא לי להכיר, לשמוע, או לקבל תגובה מהם - שמחה על שאתם בחיי!!!
לא יכולתי להתחיל את השנה החדשה בצורה טובה יותר.
נשתמע,
יעל