התיישבתי לכתוב והמון מחשבות צצו לי בראש. תמיד יש לי רעיונות בראש, אך כשאני מתחילה... אני אף פעם לא יודעת לאן זה יוביל.
כשאני מתחילה פוסט חדש, אני תמיד נדרשת לתת שם לדף והדבר הראשון שהיה לי זה השתקפויות. כשחיפשתי תמונה שתסמל את רעיון ההשתקפויות, בין כל התמונות, תשומת ליבי נמשכה דווקא לתמונה הזו, שלוקחת אותי קצת למקום אחר... נכון, רואים בה בוודאות את ההשתקפות, אך היא גם מכילה בתוכה (לפחות מבחינתי), שני דברים משמעותיים נוספים... הראשון, סוג של התכנסות.
ברגעים אלה, מזג האוויר סוער בחוץ ובכלל, תקופת החורף, זו תקופה שבה אנשים יותר אוהבים להתכנס בעצמם ובבית, ככל האפשר - מקום המסמל נוחות, וביטחון. הדבר השני שהתמונה שיקפה לי, ואולי הוא קשור לראשון, זה סוג של הסתתרות... מצד אחד, לברבור יש נוכחות והוא משדר משהו מאד אצילי, מצד שני, הוא מזכיר לי את הילדים הקטנים, שמסתירים את הפנים שלהם וחושבים שלא רואים אותם, (עד שהם עושים לנו "קוקו"). הוא נוכח בתמונה, אך הוא בו זמנית מנסה להסתתר.
מי שמכיר אותי, יודע שאני מאמנת ואני מלווה אנשים להגשים את עצמם, את החלומות שלהם, ובכלל... לשפר את החיים, וליצור את החיים שהם היו רוצים לחיות. אלה הדברים שאני עושה על פני השטח, ביומיום שלי, ובלי צניעות יודעת להגיד שאני עושה אותם טוב.
מה שאנשים פחות רואים, שכשאני עובדת עם אנשים על מחסומים, או חלומות שהם לא גנריים, אני מחפשת קודם כל איך זה משתקף בחיי.
דוגמא: יש שלושה אנשים בחיי שעובדים על איזה פרויקט חדש בקריירה שלהם. שלושתם השקיעו המון בפרויקט הזה, הן בלימודים, הן בתכנון, הן בעבודה אינטנסיבית והן ב"התגברות" על השדים שצצו, בדמות האגו, או אנשים בסביבה שלהם שדואגים להם ופחדו שהם לא יצליחו, או יתאכזבו, ו... רגע לפני הנס, הרימו ידיים.
אני יודעת שהם לא הרימו ידיים לתמיד, אלא לזמן מה... אך כשאנחנו עוצרים לזמן מה, אנחנו עוצרים את המומנטום של העשייה שהיינו בו, האנרגיה מתפזרת וכשאנחנו חוזרים לעשייה, נקודת הפתיחה שלנו היא לא זו שהhיתה. אנחנו כמעט צריכים להתחיל מחדש כדי להיכנס שוב למוד של עשייה, יצירת מומנטום ושימוש באנרגיה החדשה שתיווצר סביב העשייה שלנו.
מכיוון שאני יודעת שהכל מסביבנו מבטא השתקפויות, ברגע שנתקלתי בזה עם שלושה אנשים שונים, באותה תקופה, זה ברור שזה משקף משהו בתוכי... והתפקיד שלי הוא לגלות מה הדבר... ברגע שאצלי הדבר ייפתר, אין ספק שגם הם יחוו שינוי.
היום, במקרה, נפגשתי עם אחת משלושת האנשים האלה.
דיברנו על המחסום שיש לה ואמרתי לה, "את יודעת, הבוקר הגעתי למסקנה שזה המחסום שיש לי. אני עובדת על לשחרר את זה. אין לי ספק שזה ייצור שינוי עבור שתינו".
זה לא אומר שאני לוקחת כאן משלושת האנשים את האחריות לפתור את הבעיות שלהם ו/או לנהל את החיים שלהם, כדי שיגיעו לתוצאות שהם רוצים, ממש לא! אך זה אומר, שאני מבינה כמו ששרה חוה אלברשטיין "כולנו רקמה אנושית אחת חיה"... וכשאנחנו מבינים את זה שהכל קשור ושכולנו קשורים, אז ברור שכל מה שאנחנו עושים, אומרים, חושבים, מאמינים... משפיע הרבה מעבר אלינו, גם על אחרים. וזה קורה גם אם לא אמרנו להם את הדברים, ולא חלקנו את המחשבות שלנו... זה הכוח של האנרגיה, שהיא עוברת גם אם אנחנו לא "מדבררים" אותה.
האחרים, כפי שאמרנו, הם רק השתקפויות שלנו ועל זה מגיעה להם תודה, מכיוון שהם עוזרים לנו לראות בעצמנו, דברים שנסתרים מאתנו. הייתי מתארת את זה שהאנשים סביבנו הם כמו מבוך של מראות עבורנו. כל אדם שאנחנו נתקלים בו, הוא מראה וכאשר אנחנו הולכים במבוך ומחפשים את הדרך החוצה, אנחנו מקבלים הזדמנות לראות את עצמנו מכל מיני זוויות (דרך כל מיני אנשים), ומכאן ללמוד על מה יש לנו עוד לעבוד, ו/או מה המקור של מה שלא עובד בחיינו.
הבוקר, מישהו בקבוצת "חוקי הג'ונגל" שלנו כתב על חלום שהוא רוצה להגשים, לפגוש לארוחת צהריים שחקן אמריקאי מאד מפורסם וביקש עזרה ברעיונות, להתקדם לעבר הגשמת החלום שלו. באחת התגובות, מישהו אחר כתב שגם לו יש חלום, לפגוש מישהו, אך הוא לא ציין את מי. זה בדיוק הקטע של ההסתתרות (חוזרת לתמונת הברבור בראש הדף).
מצד אחד יש לו חלום שהוא רוצה להגשים, מצד שני, הוא שומר על החלום בסוד... איזו השתקפות הוא אמור לקבל מהיקום?
אני זוכרת שכשאני לא הצלחתי להגיע לאיאנלה ורונדה מהתכנית "מתחילות מחדש", וזה אחרי מאמצים רבים גם כשכתבתי להם וגם התקשרתי... יצרתי לוח חזון לכל אחת מהן... בסופו של דבר, לא רק שהגעתי לשתיהן, אלא גם נסעתי לאיאנלה לשנתיים.
כשלא הצלחתי ליצור קשר איתן, במשך כמה חודשים, לא ויתרתי על זה שזה יקרה, ויתרתי על הדרך בה פעלתי קודם, ואני ממש זוכרת שהכרזתי לעצמי, "אם אין לי פרטנריות שיענו לי, אני אפעל בעצמי. אעשה לוח חזון", וכך היה.
אז האמת, שלוח חזון, הוא לא לגמרי לפעול בעצמי, אלא כמו שאני קוראת לזה, זה לפעול בשיתוף פעולה עם הרוח, אבל העניין הוא שוב... השתקפויות... ברגע שבתודעה שלי הקשר הזה נוצר, פחות היה חשוב האיך והמתי שזה יקרה....
לסיכום:
אחד הדברים שאני אימצתי לחיי וממליצה מאד לתרגל את זה, זה להוציא מהמשוואה אנשים אחרים. מה זה אומר? זה שבכל פעם שעולה בי מחשבה שמתחילה במילים הוא, או היא, אני הופכת אותה לאני... כי אמנם זה נכון שיש עולם שלם סביבנו... אבל לא פחות נכון, שיש עולם מוקטן, שזהה לעולם השלם הזה והוא נמצא בתודעה שלנו. ומכיוון שאנחנו לא יכולים לשנות את העולם הגדול, אלא רק את עצמנו, אנחנו חייבים להבין את הכוח והעוצמה שיש לנו לשנות את העולם המוקטן שבתוכנו, ודרכו גם לשנות את העולם...
השתקפויות - כמה שאני אדבר ואכתוב על הנושא, זה אף פעם לא ייגמר... זה מדהים אותי בכל פעם מחדש לראות, הן בחיים שלי והן בחיים של המתאמנים שלי, כמה ניסים קורים כשמבינים שהמפתח נמצא אצלנו.
לא סתם אמר מהטמה גנדי "היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם". ברגע שאנחנו משתנים, העולם משתנה וכדי שהעולם ישתנה, לא צריך מלחמות, מהפכות, הפגנות וכד'.... אלא רק צריך להוות דוגמא אישית.
כמו תמיד, מזמינה אתכם להגיב, לחלוק, ולשתף...
נשתמע בקרוב...
יעל.