תמיד לקראת השנה החדשה אני חושבת מה אני רוצה לשפר בעצמי השנה.
הידיעה שאנחנו המקור למה שקורה סביבנו, גורמת לי תמיד לחזור לעצמי, מתוך ידיעה ששם נמצא המפתח לכל שינוי.
כשאני חושבת איך אני רוצה שתיראה השנה שלי, אני יודעת שכל שינוי בחוץ, מחייב שינוי פנימי.
דוגמא: אם אני רוצה לקבל יותר, אני חייבת להגדיל את ה"כלי" שלי ולאמן אותו להיות מוכן להכיל יותר.
אם אני רוצה להצליח בתחום מסוים, אני יודעת שעליו אני צריכה לשים את הפוקוס ולעשות כל מה שאני יודעת ומעבר (כי אם אני לא יודעת, אני אפנה לאנשים שעשו את זה לפני), כדי להצליח, בלי קשר לכמה זמן זה ייקח. וכד'...
רגע אחרי יום כיפור ראיתי פוסט של בחור שאני מכירה ומעריכה שכתב משהו כמו:
אנשים מתנהגים מגעיל אחד אל השני כל השנה, ואז צמים ומתפללים ביום כיפור 25 שעות, וחוזרים להתנהג שוב מגעיל. מה הטעם בזה?
האמת, זה לא השאיר אותי אדישה.
כל הזמן אני אומרת שמה שקורה בעולם הוא השתקפות של המסה קריטית של מה שהאנושות יצרה - חוסר סבלנות, חוסר כבוד, זלזול, כעס, תסכול, אדישות וכו'... ולכן, המפתח הוא אצל כולנו, להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו. אך זה דורש לקיחת אחריות ומוכנות להסתכל פנימה.
אתמול בלילה, בסביבות אחת עשרה, השכן שלי החליט לעשות מסיבה, ושם מוסיקת דיכאון בקולי קולות, שכל השכונה, גם אם לא בחרה בכך, תהיה במסיבה.
פעם זה יכול היה לשגע אותי.
היום אני עושה הו'אופונופונו, ולרוב, תוך כמה דקות זה מפסיק.
לאחרונה, פנתה אלי אשה שאני לא מכירה אותה, בשיח נבזי - מאחורי מקלדת כמובן, כאילו אני חייבת לה משהו. היא רצתה לקבל את שלושת הפרקים של המדריך לאהבה עצמית, שנשלחים באופן אוטומטי אחרי שנרשמים וכשנראה הגיעו לה לספאם, בגלל חסימות של ספקי הדואר האלקטרוני, ופשוט היממה אותי בנבזיות שהוציאה ממנה.
ברור היה לי שזה לא אישי אלי, למרות שכביכול הפנתה את המייל הרעיל שלה אלה, אלא זה ביטוי של המרירות שיש לה כלפי החיים. (אגב, במייל הרביעי שהיא כתבה, כי אחד לא הספיק לה, היא כתבה שרע לה עם עצמה).
שלחתי לה את הפרקים וכמו כל מי שמשהו בי לא בא לא טוב, הצעתי לה להסיר את עצמה מרשימת התפוצה.
היא לא עשתה זאת.
זו הסיטואציה שעלתה בי כשקראתי את הפוסט שציינתי, על יום כיפור.
אני תמיד אומרת למתאמנים שלי, שהכי חשוב בעיני זה שנאהב את עצמנו, כשגם אחרים אוהבים אותנו, זה בונוס. נכון, זה נעים שאוהבים אותנו, אבל זה לא המנוע של החיים. המנוע שלנו נמצא בתוכנו, זה הערכים, הלב והתשוקה שלנו. זה האמונה בעצמנו, זו התחושה של ההגשמה העצמית, זו היכולת להיות נאמנים לעצמנו, לצרכים, לרצונות ולחלומות שלנו... וכשאחרים מהדהדים עם האור הזה שבאנו, נוצרת מערכת יחסים אוהבת.
אני לא רוצה בחיים שלי שכולם יאהבו אותי, כי זה לא הגיוני. כשכולם אוהבים אותנו, הם כנראה אוהבים את התדמית שלנו, את מה שאנחנו מייצגים עבורם ולא את מי שאנחנו באמת. אבל כן אני רוצה שבחיים שלי יהיו אנשים שתואמים את התדר שלי (האנרגיה שלי, הערכים שלי, הדברים שאני מביאה לעולם, ההתנהגות שלי והתכונות שלי). זה לא אומר שהאנשים סביבנו צריכים להיות כמונו, אך זה אומר שהם סביבה תומכת עבורנו, ואנחנו עבורם, סביבה של השראה, סביבה מצמיחה ומעשירה.
עם זאת, כשמישהו בא לחיים שלנו, יש לנו אפשרות ללמוד מכך משהו על עצמנו.
המוסיקה הרועשת והדיכאונית אל תוך הלילה, הראתה לי איך אפשר לפתור את הדברים, גם בלי לצאת החוצה ולהתלהם על עושה הרעש.
הסיטואציה עם האשה גרמה לי לבדוק עם עצמי איפה אני עדיין מבקרת את עצמי.
הרי הביקורת שלה כלפי, היתה חסרת משמעות, כי היא לא מכירה אותי, אך היא לגמרי יכולה להוות השתקפות של משהו שאני עושה לעצמי. וכל "תיקון" שאני עושה בעצמי מקצר לי את הדרך ליצור שנה טובה יותר.
"יש לנו מערכת יחסים אחת בחיים - עם עצמנו, וכל שאר מערכות היחסים הן השתקפויות של מערכת יחסים זו" - אמרתי את זה כבר מאות פעמים ואני רואה שוב ושוב איך זה תמיד עובד.
ככל שאנחנו נתקלים לעיתים יותר נדירות באנשים "לא נחמדים", או בסיטואציות שלא נחמדות לנו, אנחנו לומדים על ההתפתחות והדרך שאנחנו עוברים.
לאנשים אחרים אין באמת משמעות בחיים שלנו, פרט למשמעות שאנחנו נותנים להם.
התפקיד שלנו היא להקיף את עצמנו עם יותר ויותר אנשים שיש להם משמעות חיובית עבורנו, ולשחרר באהבה אנשים שלא נעימים לנו, כמובן, אחרי שלקחנו את ההזדמנות ללמוד מהם.
שנה חדשה תמיד מביאה אנרגיה חדשה ועבורי זה תמיד זמן השראה לחשיבה מחדש וליצירת שינוי. אבל לא חייבים לחכות לשנה חדשה, כל יום הוא נהדר להתחיל מחדש וכל רגע הוא הזדמנות לבחירה מחודשת וכשאנחנו בוחרים בעצמנו, בוחרים באיזון, בוחרים בשמחה ובלהרגיש טוב עם עצמנו, אין לנו סיבה להוציא את התסכולים שיש לנו על אחרים.
אנחנו לא צריכים לשנות סדרי עולם, אלא רק להיות מוכנים לשנות את מה שלא עובד בעצמנו, וסדרי העולם ישתנו.
ואין דרך טובה לסיים את הפוסט הזה מאשר הציטוט שמופלא של מהטמה גאנדי:
"היה השינוי שאתה רוצה להיות בעולם".
שיהיה לכולנו חג שקט ורגוע,
שלך,
יעל