אני חברה בקבוצת מאסטרמיינד של בעלי עסקים.
אמנם אני לא עוקבת אחרי ההודעות והשאלות באופן קבוע, אך השבוע נתקלתי בשאלה שהחזירה אותי לסיפור ישן שאהבתי וגם מסר שעלה לי.
מישהו העלה סוגיה של לקוחה שכפי שהגדיר, "עשתה לו תרגיל מסריח".
הוא שיתף בסיטואציה ורצה לקבל חיזוק למחשבות שהיא ניצלה אותו ועשתה דבר לא חוקי והיה במערבולת של אנרגיה שרק הוציאה ממנו עוד ועוד מחשבות מהסוג הזה.
כתבו לו הרבה תשובות לסוגיה שהעלה.
חלקן הצדיקו את המחשבות שלו, חלקם אמרו לו שהוא מבזבז אנרגיה, שישחרר וכו'...
גם אני לא יכולתי "לשתוק" וכתבתי לו שיש לקוחות שלא טובים לנו, וזה קורה, והייתי משחררת אותה בשמחה, בלי שום חיפוש אחרי הצדק... כי זה לא משנה אם הוא צודק, משנה שלקוח שלא טוב לנו, מביא כסף שלא טוב לנו ועל כסף שלא טוב, מבחינתי, אני מראש מוותרת.
(חשוב לי להדגיש, זה לא אומר שהלקוח הוא אדם לא טוב. זה אומר שהאנרגיה שהוא מביא איתו לעסק לא נכונה לאותו בעל עסק ולכן לא משרת לא את הלקוח ולא את בעל העסק להמשיך להחזיק בו כלקוח. זה אומר שבעל העסק אולי הכניס כסף לעסק, אך התעלם לגמרי מהמחיר שהכסף הזה עולה לו - כעס, תסכול, אכזבה וכד').
זה הזכיר לי סיפור ישן, חכם ומקסים, על איש וכלבו שמתו ועלו לשמיים... מוכר?
האיש והכלב החלו ללכת, עלו בשביל מתפתל בין גנים יפהפיים עד שהגיעו לשער גדול ומפואר, מצופה בזהב ומשובץ ביהלומים שנצצו לאור השמש ומסביבו גדר נוצצת גם היא.
ליד השער המפואר ישב שומר.
האיש ניגש לשומר ושאל: "מה זה כאן"?
השומר ענה: "כאן, זה גן עדן".
האיש התפעל ושאל את השומר אם הם יוכלו להיכנס לשתות קצת מים.
השומר הזמין אותו בשמחה להיכנס ואמר שידאג שיביאו לו מים קרים, אך הוסיף "מצטער, אנחנו לא מכניסים לכאן חיות מחמד".
האיש סירב להשאיר את כלבו בחוץ והחליט לוותר על המים ולהמשיך לצעוד בשביל.
הם עברו כברת דרך נוספת עד שהתגלה להם שער נוסף, לא מפואר כמו הקודם, עשוי מעץ פשוט וללא כל גדר מסביב.
השומר, נשען על שער העץ וקרא ספר.
האיש עצר לידו ושאל אם אפשר לקבל כוס מים.
השומר ענה: "בשמחה" והיפנה אותם לכיוון הברזייה, שם שתו מים צוננים כאוות נפשם.
כשיצאו מהשער להמשיך בדרכם, שאל האיש את השומר: "מה זה כאן"?
"כאן זה גן עדן", השיב השומר.
האיש היה קצת מבולבל... הוא אמר לשומר: "לא מזמן היינו ליד שער אחר ואמרו לנו ששם זה גן עדן".
השומר חייך: "אתה מתכוון לשער מזהב המשובץ יהלומים והגדר המנצנצת מסביבו"?
"כן" ענה האיש.
"לא! שם זה גיהנום"...
"ואתם לא כועסים שהם משתמשים בשם שלכם"?
"לא". ענה השומר, "אנחנו שמחים שהם לוקחים לשם את כל אלה שמשאירים את החברים שלהם בחוץ".
למה נזכרתי בסיפור בהקשר של אותה הודעה?
אני לא לגמרי יודעת.
אולי זה בגלל שהיא הדגישה לי את החיבור של אותו אדם שהיה לו קשה לשחרר את הלקוחה, לאגו, מול החיבור של האיש והכלב, אל הלב.
אולי בגלל שלפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו בלופ רק בגלל שחשוב לנו להיות צודקים ו/או להילחם על הצדק שלנו (ואני בהחלט מכירה את זה מקרוב).
אולי בגלל שרובנו רגילים לקטלג דברים כטובים או רעים והיה לי ברור שאין כאן טוב או רע, יש כאן נכון או לא נכון לאנרגיה שאותו אדם, (או אני, או כל אחד אחר) רוצים שתהיה סביבו.
זה גם יכול להיות בגלל הבחירה של האיש לוותר על "שער הזהב המעוטר ביהלומים", בשביל דבר פשוט יותר שקרוב לערכים שלו, בדיוק כמו שאותו אדם, לתפישתי, היה אמור לוותר על אותה לקוחה שאולי היה מרוויח כסף ממה שהיא קנתה, אך מפסיד ברמה הערכית.
אולי כי לפעמים אנחנו מתבלבלים בין מה שלא מתאים יותר, לבין מה שיקר לנו באמת ומשום כך נמנעים מלשחרר את מה שלא מתאים, למרות שזה פוגע בנו.
זה לא ממש חשוב מה גרם לי להיזכר בסיפור, אלא המסרים שיש בשני הדברים וההבנה שאנחנו אחראים בסופו של דבר לחיות עם או נגד הערכים שלנו ועם או בלי מצפון נקי.
אנשים עושים דברים מתוך המקום שלהם, אין לנו אחריות על זה וגם לא דרך לשנות את זה, מלבד לשנות את הגישה שלנו לדברים.
בסופו של דבר, אנחנו אלה שבוחרים, שאחראים לקבוע מי האנשים שאנחנו רוצים סביבנו, איזה אנרגיות אנחנו רוצים שיקיפו אותנו (כבר ידוע ללא כל ספק שהאנרגיות שסביבנו משפיעות על האנרגיה שלנו) ומה הערכים שאנחנו לא מתפשרים עליהם בחיינו.
נשתמע בקרוב,
יעל
אולי יעניין אותך:
קבוצת "שומרים על תדר גבוה" 6 נפתחת מיד אחרי פסח. ההרשמה החלה בלחיצה כאן!
אם עדיין לא קראת את המדריך לאהבה עצמית אפשר להזמינו בלחיצה כאן!
אם עדיין לא קראת את מי האויב הכי גדול שלך ואיך אפשר להתיידד איתו - ספר שמתמקד במערכת היחסים שלנו עם האגו, ניתן להזמינו בלחיצה כאן!
כדי לחסוך בדמי המשלוח אפשר להזמין את שני הספרים יחד בלחיצה כאן! (מבצע לזמן מוגבל! הרוכשים שני ספרים יקבלו מתנה את הדיסק הדיגיטלי "בדרך של אהבה" - 3 הרצאות בנושאים של: אהבה עצמית, מיקוד שליטה פנימי וחיצוני וציפיות.