ברוכה הבאה 2019

אני מסתכלת אחורה, מעבר לכתף, לראות בעיני רוחי את המסע אליו לקחה אותי שנת 2018, והמשא שהלך איתי לאורך השנה ואני חושבת "וואו"... כל כך הרבה קרה בשנה זו...
רגעים קיצוניים של ביטחון ומולם פחד, של נסיקה ונפילות בדרך, של הגשמה מול חוסר עניין, של פריצת דרך עצומה ובהלה... השנה עשיתי החלטות אמיצות שעזרו לי לדייק את איך אני רוצה לחיות את החיים שלי, פגשתי אנשים חדשים, ובעצם הכנתי את עצמי ל - 2019.

ברוכה הבאה 2019, את הולכת להיות נפלאה...

אחרי חודשים רבים שלא כתבתי, היה חשוב לי מאד להעלות את הפוסט הזה, כי יש תאריכים בשנה, אני מאמינה, שיש להם אנרגיה מיוחדת, והם יכולים להיות הזדמנות נפלאה עבורנו (או כמו שאני רואה את זה, סוג של חובה כלפי עצמנו), להתכוונן, לדייק את החלומות והמטרות שלנו, לקבל החלטות לגבי שינויים שאנחנו רוצים לעשות, ולהתחייב כלפי עצמנו ליישם.
ראש השנה, תחילת השנה האזרחית, ויום ההולדת הם זמנים בהם יש תחושה חזקה של התחלה חדשה. תחושה שמה שלא עבד עד היום פתאום יכול להתחיל לעבוד אם נעשה לו את ההתאמות הנכונות, ואם נהיה מוכנים להגדיל את הכלי שלנו (התודעה, ההערכה העצמית, תחושת הערך העצמי המרכיבים אהבה עצמית).
אז כדי לא לאכזב את עצמנו בשנת 2019, וכדי לא לחכות עד שיהיה לנו.... (זמן, כסף, כוח, וכו'... כל אחד יודע מה הסיפור שלו), ובעיקר כדי שלא יעברו עוד כמה שנים מבלי לשפר את החיים שלנו, להגשים חלומות, ולהתפתח (ברמה הרגשית, הרוחנית, המנטלית והפיזית), אני רוצה לחלוק אתכם את הדברים אותם אני עושה לקראת השנה החדשה, בתקווה שכל אחד ייקח מה שמתאים לו, כדי להפוך את שנת 2019 לשנה נפלאה...

1. לוח חזון - זה לא משנה כמה לוחות חזון כבר תלויים אצלי על הקיר, בכל תחילת שנה מתווסף עוד אחד, או שהחדש מחליף את מה שכבר פחות רלוונטי.

מכיוון שהכל הוא אנרגיה ומקושר אחד דרך השדה האנרגטי, אני מאמינה שגם כאשר אנחנו לא מפנים תשומת לב ללוח החזון שלנו, אלא הוא פשוט נמצא סביבנו, הוא משמש ככלי עוצמתי להגשמה. על אחת כמה וכמה כאשר אנחנו מסתכלים על לוח החזון, עוברים על הדברים, ומחזקים את החיבור הרגשי למציאות הרצויה אותו הוא מסמל עבורנו.

2. כתיבת חזון - כתיבה מפורטת של איך אני רוצה שהחיים שלי ייראו השנה.

אני כותבת את החזון בזמן הווה, כאילו הוא כבר התגשם, והוא מכיל משפטים של הוקרת תודה. הוקרת התודה מקבעת בתודעה שלי את מה שהחזון מייצג, כמציאות שכבר קיימת ברובד האנרגטי עבורי, ובנוסף, היא עוזרת לי להתאמן על אמונה, שהכל קורה לטובתי.

3. בשנה שעברה הגדרתי לעצמי שאני כותבת מאה מטרות שאני רוצה להגשים השנה. הגעתי בערך ל - 80, ומתוכן הגשמתי פחות או יותר חצי.
גם השנה אני אכתוב מאה מטרות, עם שאיפה לממש אותן.

אני מניחה שיש מי שחושב, מה אני מתלהבת אם הגשמתי רק חצי... אבל כשחושבים על זה, להגשים 40 מטרות שהיו לי בשנה אחת, זה לא ממש רע... :).

המטרות הן שונות מהחזון. אם בחזון אני מתייחסת לדברים כמציאות שכבר קיימת עבורי ברובד האנרגטי, ואני בטוחה שהיא תגיע בקרוב גם לרובד הפיזי. בחזון אני גם לא עוסקת באיך... אם החזון שלי עוסק למשל ברצון שלי לגור במקום מסוים, או להצליח בדבר שאני עושה, אני לא אחפש את האיך אני אגיע לזה, וגם לא את המתי, אלא אקבע את ההצהרה שזה קורה, על לוח החזון.

לעומת זאת, כשאני מגדירה מטרות, יש לי אחריות מלאה להגשים אותן. יש לי אחריות להיות מחוברת אליהן, להכניס אותן ללו"ז שלי ולעשות.

הבדל נוסף הוא שמטרות לא בהכרח מייצגות את החזון שלי. הן יכולות להיות דברים שאני רוצה להשיג בשביל ההתפתחות
האישית/מקצועית שלי, בשביל להתקדם בעסק, ליצור חברויות ועוד....

דוגמא:

אם שמתי על לוח החזון את בית חלומותי, או אנשים שאני רוצה לפגוש השנה (שאני לא מכירה אותם באופן אישי) וכד'... המטרות שלי לא בהכרח יהיו קשורות לזה (הן יכולות להיות, אבל לא חייבות).

למשל: אני שמתי לי כמטרה לקרוא לפחות עשרה ספרים חדשים השנה. הקריאה כנראה לא תשפיע על הגשמת החזון שהגדרתי (למרות שתמיד יכולות להיות הפתעות בחיים), אך היא משהו שחשוב לי לעשות כמי שמאד אוהבת ספרים, וחוזרת לספרים שוב ושוב.

4. יש לידי פנקס קטן שבו רשומים כל מיני דברים חכמים שקראתי והעתקתי, שכתבתי לבד, או תובנות שקיבלתי בסיטואציה כזו או אחרת. אני קוראת כל יום לפחות שלושה דברים שכתובים בפנקס כדי לשמור ולחזק בתודעה שלי את הדברים שאני רוצה.

5. אתמול קניתי פנקס קטן נוסף, שנמצא איתי בתיק והמטרה היא לכתוב בו את כל מה שעולה על רוחי. הרעיון הוא, שהרבה פעמים עולים בי רעיונות שאני רוצה לפתח, דברים שאני רוצה לכתוב או לעשות עליהם סרטונים, אך אני לא כותבת אותם מיד, וכשמנסה להיזכר, כמובן שכבר לא יודעת על מה חשבתי. לפעמים מגיע אלינו מידע גבוה, וכשאנחנו לא שומרים עליו, הוא נעלם, אז הספרון האדום הקטן שקניתי בא לעזור לי בקטע הזה לשפר, ולהשתפר.

6. אתמול הייתה לי שיחה עם בחור מקסים ועם המון מודעות, שביקש את עזרתי. שמעתי את הסיפור שלו, ושיתפתי אותו בתחושה שלי שאני לא בטוחה שאוכל לעזור לו, כי הוא מדבר כאילו הוא כבר יודע הכל. הוא בכל זאת ביקש את עזרתי, והצעתי לו משהו, שאני הולכת לאמץ בעצמי, ומציעה לכל אחד לחשוב על כך...
הצעתי לו שכל משפט שהוא אומר לעצמו, במקום לסיים אותו בנקודה או בסימן קריאה, יסיים אותו בסימן שאלה.

דוגמא:

"אני יודעת למה זה מרגיז אותי כשקובעים איתי ומאחרים".
"אני יודעת למה זה מרגיז אותי כשקובעים איתי ומאחרים"?

כאשר אני אומרת לעצמי משהו ומסיימת אותו בסימן קריאה או בנקודה, אני לא במקום שפתוח לשינוי, אלא אני בחשיבה מקובעת שסביר להניח הולכת איתי שנים, בלי שאני אעצור לבחון אותה. מהמקום הזה אני בעצם ממחזרת את אותן חוויות כשמישהו מאחר ומציפה את אותן רגשות (כעס, אכזבה, תסכול וכד')...

לעומת זאת, כאשר אני מכניסה ספק למה שאני יודעת, אני כבר לא בטוחה שאני יודעת. אני מוכנה לבחון את הסיפור שלי ואת האמונות שסביבו, אני מוכנה לעשות חקירה פנימית ולראות את הדברים מפרספקטיבה יותר רחבה. כשאני מסיימת את המשפט בסימן שאלה, מה שהיה ברור לי הופך פתאום להיות לא כל כך ברור, ומאפשר לי גמישות מחשבתית, הסתכלות על הדברים מזוויות שונות ובחינה של האמונות, המחשבות והרגשות שלי - אם הן עדיין רלוונטיות.

בשבוע שעבר בפגישת אימון אמרה לי המתאמנת שלי שהיא מרגישה סוג של בלבול, חוסר בהירות, ריחוף, חוסר מיקוד וכד'... אמרתי לה שהיא נמצאת במקום מצוין. למה?
פתאום כל האמונות המוצקות שהיו לה, התחילו להתערער, וזו הזדמנות נפלאה לבחון את הדברים, לגלות אפשרויות חדשות ולבחור לאמץ מחשבות ואמונות שמתאימות יותר למי ולמה שהיא רוצה להיות.

7. להיות במסגרת שמאפשרת לך לפגוש אנשים שנמצאים בעשייה ושתחומי העניין שלהם קרובים לשלך - אני נמצאת כבר כמה שנים בקבוצת מאסטרמיינד עם ארבע בעלות עסקים. זה נותן אפשרות להתייעץ, לחשוב ביחד, ובעיקר לראות דברים מפרספקטיבה של אנשים אחרים - כדי להרחיב את הפרספקטיבה שלי.

כמו כן, למרות שבחרתי לא לעסוק כרגע בנדל"ן בחו"ל, אני מקפידה ללכת למפגשים של רוברט שמין, לפגוש אנשים, לשמוע דעות וניסיון של אחרים, וכך להשקיע בתודעה שלי. (במפגש האחרון פגשתי בחור בן 25, שהימם אותי שבגיל כל כך צעיר הוא הולך לסגור את העסקה הראשונה שלו, והוא יודע בדיוק מה הוא רוצה לעשרים שנה הקרובות). בנוסף, זה פותח אפשרויות לשיתוף פעולה שלרוב אנחנו לא חושבים עליו.

אני נמצאת בקהילות נוספות, בארץ ובחו"ל (קהילת בית הספר שלמדתי בארה"ב, קהילת השקעות וכד'), כי זה באמת עוזר לי להשתפר כל הזמן בתחומים שאני רוצה.

לא חייבים להיות חברים בהרבה קבוצות, אך אני חושבת שכל אחד חייב לעצמו את ההזדמנות להשתייך לפחות לקבוצה אחת שתעזור לו להרחיב את התודעה שלו. (הרי כולנו יודעים מה שאנחנו יודעים, ואין לנו מושג לגבי מה שאנחנו לא יודעים. הדרך לדעת עוד דרך אינטראקציות עם אנשים אחרים, שמיעת דעות, רעיונות, ומחשבות של אחרים, כדי לראות את הדברים בפרספקטיבה אחרת.

8. לבחור את החברים שלכם.

לכולנו יש חברים מהעבר וחשוב שנישאר חברים שלהם, אם הם מתאימים לנו, ולא כברירת מחדל של "זה מה יש".

לפעמים, אנשים שהתאימו לנו ולמה שרצינו בעבר, כבר לא מתאימים יותר, וזה בסדר לשחרר אותם באהבה. אנשים שהמהות שלהם זה להתלונן, לחפש מה לא בסדר, מה קשה, וכמה רע... לא נמצאים בחיים שלי, גם אם הם האנשים הכי נחמדים בעולם, מכיוון שאלה לא התדרים שאני רוצה לחזק בחיים שלי.

פעם היה לי מנטור בשם ג'וני ווימברי. באחד הכנסים שהוא עשה הוא אמר: "אם יש לך תשעה חברים בכיינים, נחש מי הבכיין העשירי"? כנ"ל לגבי אם יש לך תשעה חברים מצליחים...

כדי להרגיש טוב, להצליח, ולהיות בעשייה, אנחנו חייבים להקיף את עצמנו באנשים שמתאימים לתדר הזה, אחרת, אנחנו גוזרים על עצמנו להיות מושפעים מאנשים שאנחנו ממש לא רוצים להיות כמותם.

זוכרים את המייל שכתבתי לאחרונה לגבי קנאה והשראה?

כאשר אנחנו פועלים ממקום של השראה, אנחנו רוצים להיות כמו האחר. אנחנו רוצים ללמוד ממנו, להגיע להישגים שהוא הגיע אליהם, ולהיות מצליחנים. כאשר אנחנו פועלים ממקום של קנאה, אנחנו משכנעים את עצמנו שאנחנו טובים יותר, ורוצים שהאחר יהיה כמונו.

יש לנו בכל רגע נתון את האפשרות להחליט מאיזה מקום אנחנו רוצים לפעול, ויש לנו אחריות לעשות את הבחירה הנכונה.

9. לקחת איזשהו קורס העשרה, שלא קשור למקצוע שלכם, או למשהו שהוא בגדר צריך. למשל: אין לי מושג למה, אך כבר כמה שנים יש לי את המחשבה בראש שאני צריכה ללמוד פיתוח קול. אז בהמשך לסעיף 3, זה ייכנס אצלי לרשימת המטרות לשנת 2019 (אגב, המלצות על מורה לפיתוח קול יתקבלו בברכה).

10. לשבור הרגלים של עצמך. לכולנו יש הרגלים שאנחנו פועלים לפיהם, לרוב אפילו לא במודע (מי זוכר כשהוא נועל את הדלת כשהוא יוצא מהבית, מדליק את האור בחדר המדרגות, מתניע את הרכב וכד')... כשאנחנו פועלים מתוך הרגל, מעבר לזה שזה לא דורש חשיבה ובחינה מחדש של הדברים, אנחנו בעצם משחזרים שוב ושוב את אותם נתיבים במוח, ולא יוצרים שום התפתחות.

מחקרים מראים בוודאות היום שהמוח הוא גמיש, וזה אומר שהתפתחות המוח לא מסתיימת עד גיל 25, כמו שחשבו פעם, אלא אנחנו יכולים להמשיך ולפתח אותו, ולנצל הרבה יותר מהפוטנציאל שלנו, ממה שאנחנו מנצלים.

בעצם זה שאנחנו שוברים הרגלים, אנחנו יוצרים נתיבים חדשים במוח, שמציידים אותנו במיומנויות ויכולות חדשות. מעבר לזה שזה תורם לבריאות שלנו, ולשמירה על היכולות הקוגניטיבות שלנו, וזה גורם לנו לכוון הרבה יותר גבוה, אם ידיעה שאנחנו מסוגלים להגיע.

אמרנו כבר שהכל אפשרי?

11. הכניסו איזושהי פעילות ספורטיבית לחיים שלכם. אני אמנם מאותגרת ספורט, אך אני ממש משתפרת בנושא. ואם כבר העליתי את נושא האתגר, אז אגיד כמה מילים...
לי ממש קשה לעשות פעילות פשוטה אפילו, כמו לצאת להליכה. לכן, מצאתי פתרון. אני הרבה מאד פעמים משאירה את האוטו בבית בחניה, ונוסעת באוטובוסים. אוטובוס ומכריח אותי ללכת עד התחנה, לפעמים אני יורדת שתי תחנות לפני המקום שאני צריכה להגיע אליו, כדי ללכת ברגל, וכשאני נוסעת עם הרכב, אני דואגת לעבור בפארק ולעשות הליכה, אפילו עם היא רק של רבע שעה.
זה לא משנה מה האתגר, חשוב להתחייב לעצמנו, ולעשות. מעבר לתרומה שהדבר עצמו נותן לנו, זה משפיע גם על היכולת שלנו לסמוך על עצמנו, להתייחס לעצמנו ברצינות ובכבוד, ומשפיע על ההערכה העצמית. מצאו את הדרכים להתגבר על האתגר ולעשות את מה שצריך, זה חשוב להתפתחות שלכם.

לסיכום, זה בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו איך תיראה שנת 2019.

כדי להפוך את השנה לטובה יותר עבורנו, עלינו להיות "גדולים" יותר, ממה שהיינו בשנת 2018.
כדי להיות "גדולים" יותר, עלינו להשקיע בעצמנו, ומי לא מוכן להשקיע בנכס הכי יקר שלו?
וכמו שראינו במה ששיתפתי שאני עושה, יש המון דרכים ואפשרויות להשקיע בעצמנו, והתגמול שלהן, הוא רב...
מזמינה אותך לשתף אותי במה בחרת לקחת לחיים שלך לשנת 2019, איך השנה הזו הופכת להיות השנה הטובה ביותר שלך? ואיך היית רוצה שהשנה שלך תיראה....

מאחלת לכולנו 2019 מדהימה,

שלך,

יעל